קאסם נ' קאסם

החלטה

הבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב או מי מטעמו לבצע עבודות בניה בשטח המקרקעין הידוע כחלקה 33 בגוש 7776 בטירה, הוגשה ביום 30.12.10 וכבר במעמד צד אחד ניתן הצו כנגד המשיב.

הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים, ובישיבה מיום 6.1.11 עלה בין הצדדים ניסיון להגיע להסדר.

גם מדברי ב"כ המשיב בדיון הקודם ובדיון היום, אין חולק כי בוצעו עבודות ע"י המשיב עובר למתן צו המניעה, ולאחרי מתן צו ההפסקה המינהלי.

יחד עם זאת, לטענת ב"כ המשיב, לא יעלה על הדעת כי המבקש שחלקו במקרקעין זעום ביותר, יצליח למנוע או אף לקבל סעד של הריסה עפ"י כתב התביעה כנגד המשיב שזכותו בקרקע בעלת שיעור גבוה יותר.

יתר על כן, לנוכח מצב זה ניתן לפצות את המבקש בפיצויים כספיים, ואין בכך כדי למנוע את המשך הבניה.

ב"כ המבקש הפנה לפסיקה ועמד על הטענה, כי זכותו של המבקש כאחד הבעלים ובעל הזכויות בחלקה, היא שלא להתיר בניה בניגוד לדין, ובוודאי ללא הסכמתו.

יתר על כן, נטען כי עבודות הבניה מהוות פגיעה בזכויותיו הקנייניות של המבקש, אשר ממילא ניתן לקבל בעבורן שימוש קנייני בדרך של צירוף זכויות בעלי משפחה אחרים או כל המשותפים האחרים במקרקעין.

בכל מקרה טען ב"כ המבקש, כי אין שווי או שיעור הזכויות של המבקש יכול לעמוד לו לרועץ לצורך קבלת צו המניעה.

מקובלים עלי טיעוני המבקש, ובוודאי כאשר מתברר היום כי הבניה שביצע המשיב ללא היתר בניה וללא קבלת הסכמת בעלי הזכויות האחרים במקרקעין, מזכים את המבקש במתן צו המניעה.

למעשה, טוען ב"כ המשיב, כי מאז מתן הצו הזמני לא בוצעו עבודות כלשהן ע"י המשיב במקרקעין.

על כך יש מחלוקת, וזו היתה נעוצה בבסיס הבקשה לביזיון בימ"ש.

לטענת ב"כ המבקש, יש באפשרותו להוכיח בראיות מבוססות, כי המשיב זלזל בצו ביהמ"ש, והמשיך לבנות למרות האיסור המפורש, הן עפ"י הצו המינהלי והן עפ"י הצו השיפוטי.

טענה זו עומדת במחלוקת, ולנוכח הגינותו של ב"כ המבקש בעניין הסעד המבוקש, אני סבורה כי ניתן להעתר לבקשה באופן המתרה במשיב כי אם יפר את צו המניעה יהיה צפוי לתשלום של 1,500 ₪ בגין כל יום של הפרה.

קביעה זו צופה פני עתיד, בהתאם לבסיס ועיקרון היסוד בסעד של ביזיון בימ"ש.

אין בכל האמור לעיל כדי לגרוע מטענות העומדות למשיב כנגד התביעה בהליך העיקרי, ואלה יתבררו בהמשך.

בכל הנוגע לשלב שבו עסקינן, ובסעד זמני – זה ניתן כאמור, ועל המשיב לעמוד בו.

הואיל ומסתמן מו"מ להסדר כולל בין הצדדים, ולפנים משורת הדין – אני נמנעת מפסיקת הוצאות.

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"א, 25/01/2011 במעמד הנוכחים.

רחל קרלינסקי, שופטת