ק' נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

1.עניינה של תביעה זו בתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, לפי פוליסת ביטוח חיים בה בוטח התובע אצל הנתבעת.

2.הסעיף הרלוונטי של הפוליסה, הוא סעיף 4, מגדיר את הזכאות לתגמולי ביטוח לפי הפוליסה, בזו הלשון:

"(א).המבוטח ייחשב כבלתי-כשיר מוחלט לעבודה לצורך תוכנית זו בלבד, אם יתקיימו במצטבר שני התנאים להלן, לתקופה העולה על תקופת ההמתנה כנקוב בפוליסה:

(1). עקב מחלה או תאונה (להלן: מקרה הביטוח), נשלל ממנו – בשיעור של 75% לפחות – הכושר להמשיך לעסוק באופן זמני או קבוע במקצועו או עיסוק בהם עסק ערב קרות מקרה הביטוח ובתנאי וכפי שהצהיר עליהם בהצעה לביטוח או הודיע עליהם בהתאם לסעיף 8 להלן.

(2). אינו עוסק בעבודה כלשהי או בעיסוק כלשהו תמורת שכר או רווח או תגמול כלשהו, למעט לפי האמור בסעיף ה'".

3.התובע, אשר עבד כמחלק/מפיץ סחורה בחברת תנובה, נפגע ביום 2.3.12 בתאונה במהלך עבודתו.

4.הנתבעת הכירה באי-כושרו לעבודה לפי הפוליסה לתקופה שממועד הפגיעה ועד מרץ 2015, ושילמה לו תגמולי ביטוח בגינה. לאחר מכן הודיעה לתובע עמדתה לפיה אין הוא משולל עוד כושר השתכרות בהתאם לתנאי הפוליסה.

5.או-אז הגיש התובע את תביעתו שבפני, בה התבקש סעד כספי בסך 26,303 ש"ח בגין תגמולי ביטוח לחודשים אפריל ומאי 2015. בנוסף ביקש התובע כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם לו תשלומי אי הכושר החודשיים לעתיד (סעיף 22 לכתב התביעה).

6.במסגרת ההליך מונה (בהסכמה) מומחה אורתופד, אשר קבע כי נכותו האורתופדית של התובע הינה בשיעור 19%, בגין פגיעה ומגבלה ברגליו.

7.הצדדים הגישו חוות דעת סותרות של מומחים ברפואה תעסוקתית. על רקע זה מונה מומחה תעסוקתי מטעם בית המשפט, ד"ר מריו סקולסקי. המומחה קבע בחוות דעתו כי התובע אינו כשיר לכל עבודה הכרוכה בהליכה או עמידה ממושכים, הרמה של משאות כבדים וכיוצ"ב, וכי בשים לב לאופי עבודתו כמחלק בתנובה אין הוא מסוגל להמשיך בעבודתו זו.