ק' נ' HOT תקשורת בע"מ

התובעת הגישה תביעה קטנה על סך 25,459 ₪, להחזר תשלומים ששילמה לנתבעת, בשל גבייה שלא כדין.

לשיטת התובעת, סכום החיובים ביתר הינו 5,459 ₪, כעולה מנספח ז' לכתב התביעה.

התובעת העמידה את תביעתה על סך 20,000 ₪ נוספים, בגין פיצויים לדוגמא על פי סע' 31(א) לחוק הגנת הצרכן ועל עגמת נפש.

בכתב התביעה נטען כי התובעת בת 57, פנסיונרית, סובלת מבריאות לקויה מאוד, מוכרת כנכה בשיעור של 100% ומתפרנסת מקצבת נכות (לכתב התביעה צורפו אישורים רפואיים).

עוד נטען בתביעה, שהתובעת הייתה לקוחה של הנתבעת עד לחודש ספטמבר 2007, עת התקשרה עם חברת "בזק" ועם חברת הכבלים "YES".

התובעת הוסיפה וטענה כי בתחילת חודש ספטמבר 2007, יצרה קשר טלפוני עם הנתבעת וביקשה לנתק את השירותים בשל מעבר דירה. הנתבעת נעתרה לבקשה ושלחה טכנאי שהגיע לביתה של התובעת ואסף את כל הציוד השייך לה. מאז, התחברה התובעת בדירתה החדשה לשירותי החברות הנ"ל (צורפו כנספחים ג' ו-ד' לתביעה מסמכים המעידים על ההתקשרויות עם אותן חברות).

לשיטת התובעת למרות כל האמור, נתגלה לה בחודש אוקטובר 2014, כי הנתבעת מחייבת אותה חיובים חוזרים ונשנים באמצעות כרטיס האשראי. בירורים שנערכו עם נציגי הנתבעת, לא העלו פרי, מלבד העובדה כי באחת השיחות, עם נציגה בשם אירנה, נמסר כי התובעת כלל איננה לקוחה של הנתבעת, מה שמחזק את טענותיה של התובעת, לשיטתה.

התובעת טוענת כי פנתה אל הנתבעת גם באמצעות ארגון "אמון הציבור", אולם תשובת הנתבעת הייתה כי התקבלו ברשותה שיחות לביצוע שדרוג של השירותים, הגם שאין בידה עוד את ההקלטות של אותן השיחות.

ככל שהוסבר לנתבעת כי התובעת בשל מצבה לא מסוגלת לערוך את אותן שיחות, לא הועיל הדבר, והנתבעת עמדה על כך שבקשת הניתוק התקבלה רק באוקטובר 2014, בעוד שהתובעת עדיין אוחזת במודם אינטרנט.

עוד היא מוסיפה, כי הנתבעת מחייבת אותה בכל חודש בסכום אחר ואין לאלה כל הסבר.