ק"ג 65820-06-16

1.בפנינו תובענה לשחרור כספי פיצויי פיטורים שהופקדו על ידי התובעת בקופות פיצויים המנוהלות על ידי הנתבעת, בגין עובדיה, שהם עובדים זרים אשר עזבו את ישראל.

2.למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים בעניין הרקע לתובענה והצדדים אף הסכימו שיינתן פסק דין הצהרתי כמבוקש על ידי התובעת.

3.על פי המתואר בכתב התביעה, התובעת, אשר העסיקה עובדים זרים שעזבו את ישראל, הפקידה כספי פיצויי פיטורים בקופות אישיות אצל הנתבעת.

לעובדים אלה, שלא היה להם חשבון בנק ואשר נאלצו לעזוב את ישראל במהירות, כך שלא ניתן היה להמתין לשחרור כספי הפיצויים מהנתבעת, שולמו פיצויי הפיטורים ישירות על ידי התובעת.

על רקע זה, התבקש שחרור כספי הפיצויים שהופקדו אצל הנתבעת.

4.בנספח ב' לכתב התביעה פורטו שמות 69 מעובדי התובעת אשר עזבו את ישראל ואשר התובענה מתייחסת לכספי הפיצויים שהופקדו לזכותם.

לגבי כל עובד ועובד, התובעת הציגה במצורף לכתב התביעה, טופס 161, צילום המחאה המעידה על תשלום פיצויי הפיטורים לעובד, הצהרה של התובעת המופנית לנתבעת, הכוללת את שם העובד, תקופת העבודה, פיצויי הפיטורים ששולמו לו וכן הצהרה בדבר העובדה שהעובד עזב את הארץ וכן טופס נוסף שעניינו כתב שיפוי לנתבעת, לפיו אם תתעורר טענה לגבי כספי הפיצויים, התובעת תשפה את הנתבעת.

בנוסף, צורף לכתב התביעה תצהיר מטעם חשבת התובעת.

5.עניינם של כספי פיצויי הפיטורים שהתובעת הפקידה אצל הנתבעת בגין עובדיה הזרים, ואשר שולמו בסופו של יום ישירות לעובדים, כבר נדון בבית הדין, במסגרת ק"ג (ת"א) 13407-09-13, בו ניתן פסק דין ביום 27.3.14 וכן פסק דין משלים מיום 14.5.14 (מותב בראשות סגנית הנשיאה, כב' השופטת יהלום).