ק"ג 61029-03-16

1.בתיק זה הוגשה תביעה נגד הנתבעת, בגין אי העברת ניכויים והפרשות לפנסיה לתקופה פברואר 2014 עד ינואר 2016, עבור עובדת הנתבעת, בסך 31,000 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר וכן תביעה למתן חשבונות.

2.בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת העסיקה רופאה בשם ד"ר גויסמן, שהתפטרה מעבודתה בחודש 1/14. נטען כי הנתבעת מעולם לא קיבלה פניה מהתובעת ובה בקשה למשלוח הודעה על סיום העסקה, וכי מיד כשנודע לה על כך, מסרה לעובדת מכתב שחרור והודיעה לתובעת על סיום עבודה.

3. משהעניין שלשמו הוגשה התביעה הוסדר, נותרה בין הצדדים מחלוקת לעניין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

4.התובעת מפנה לתקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו-1967, הקובעת:

"מעביד ימסור לתקופת גמל הפרשים כדלהלן לגבי עובדיו בהודעה בחתימת ידו שתשלח בדואר רשום....

(6) תאריך תחילת העבודה וסיומה.

(10) שכר העבודה ששולם בתקופת העבודה.

(11) סכום חלקו של המעביד בתשלום לקופת הגמל.

(12) האם מבוטח העובד גם בקופת גמל אחרת"

5.לטענת התובעת, הייתה חובה על הנתבעת למסור לתובעת הודעה על סיום עבודה של המבוטחת ומשלא עשתה כן, בדין הוגשה התביעה.

עוד הפנתה התובעת למכתב ששלחה לנתבעת ביום 22.11.15 (שהוגש לתיק ביום 30.11.16) ובו הודעה על אי העברת תשלומים לקרן השתלמות לרופאים, תוך פירוט של הסכומים, לפי חודש, החל מחודש פברואר 2014.

6.בסיכומי הנתבעת נטען כי החוב מחודש פברואר 2014 אינו חוב כלל, שכן הרופאה המבוטחת סיימה לעבוד בחודש ינואר 2014.

נטען כי היה על התובעת לערוך בדיקה בעניין זה בטרם הגישה את התביעה.