ק"ג 52475-05-13 הראל ניהול קרנות פנסיה בע"מ נ' אסואן חברה להובלות בע"מ

1.ביום 27/5/13, הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה, בסך של 42,129 ₪, בה טענה כי הנתבעת חדלה להעביר אליה תשלומים לקרן פנסיה בגין עובדיה אשר פרטיהם צוינו בנספח אשר צורף לכתב התביעה.

2.ביום 16/9/13, ניתן פסק דין על מלוא סכום התביעה, וזאת בהעדר כתב הגנה מטעם הנתבעת ובהעדר התייצבות מטעמה לישיבה אשר היתה אמורה להתקיים באותו יום (להלן: "פסק הדין").

3.ביום 5/3/15, הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין.

4.ביום 21/5/15, הגישה התובעת את תגובתה לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין, בה מסרה, בין היתר, כי לאחר הגשת הבקשה הנ"ל נוצר קשר בין הצדדים במסגרתו העבירה הנתבעת לתובעת מסמכים, ולאחר בירור עלה כי לא נותר לנתבעת חוב בגין העובדים אשר פורטו בכתב התביעה. עוד הודיעה התובעת כי המחלוקת היחידה אשר נותרה בין הצדדים הינה בשאלת פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

5.ביום 21/5/15, נתן בית הדין את החלטתו לפיה המליץ לצדדים להסכים לביטול פסק הדין וכי בית הדין יפסוק בשאלה היחידה אשר נותרה במחלוקת, כאמור לעיל, לאחר שהצדדים יגישו סיכומים מטעמם לעניין זה.

6.בתגובתה מיום 28/5/15, התובעת הסכימה להמלצת בית הדין מיום 21/5/15, והשאירה את שאלת פסיקת ההוצאות לשיקול דעת בית הדין.

7.בהודעתה מיום 3/6/15, הנתבעת הסכימה להמלצת בית הדין מיום 21/5/15, והפנתה לטיעוניה בתגובתה מיום 2/6/15 .

המסגרת הנורמטיבית

8.בתקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נקבע:

"בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה עניין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון".