ק"ג 47249-05-12

לפני ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות מיום 25.3.12 לאשר את זכאותו של המערער לגמלה החל מגיל 67, בשיעור של 41% מהמשכורת הקובעת (להלן: "החלטת הממונה"). 

1.  

   רקע עובדתי וטענות הצדדים

2. המערער הועסק במשרד הבינוי והשיכון, החל מיום 1.7.75. עד ליום 31.10.75 במעמד של עובד ארעי, והחל מיום 1.11.75 ועד ליום 30.4.95 - כעובד קבוע. בתקופה שמיום 1.5.95 ועד ליום 1.4.96 שהה בחופשה ללא תשלום, ורכש את זכויות הגמלה בגינה ולאחריה התפטר מעבודתו.

3. ביום 15.4.1996 פנה המערער לאמרכלית משרד הבינוי והשיכון, הגב' כרמלה קארה, במכתב שכותרתו "הקפאת זכויות" בבקשה "לאשר את פרישתי מן השירות עם תום תקופת החל"ת הנוכחית (30.4.96), ולאשר הקפאת זכויותי לפנסיה עד גיל 60 וכי הפנסיה תושתת על דרגה 40 בדרוג המח"ר" (נספח ז' לכתב הערעור).

4. במענה למכתב זה השיבה האמרכלית, ביום 17.11.96 כדלקמן:

   "בתשובה לפנייתנו אישרה נציבות שירות המדינה את בקשתך להקפאת זכויות לגמלאות שיאפשר קבלת גימלה מיום הגיעך לגיל 60, לפי דרגה 39+ מח"ר.

   במידה שהינך מסכים לתנאים הנ"ל הינך מתבקש:

   א. לחתום ע"ג ההסכם להקפאת זכויות במקום המיועד לכך....

   יישומו של האמור מותנה בהסכמתך ובחתימך על גבי הטפסים המצ"ב ולהחזירם אלינו להמשך טיפול" (ת/4).

5. במסגרת הערעור עתר המערער לסעדים הבאים - האחד – לקבוע כי הוא זכאי לגמלה בהסתמך על דרגה גבוהה ב- 2 דרגות מאלו שאושרו בהחלטת המשיבה; השני – לחייב את המשיבה בתשלום רטרואקטיבי של הגמלה ממועד הגיעו של המערער לגיל 60.

6. סעד נוסף שהתבקש בכתב הערעור הוא להורות למשיבה לכלול את תקופת עבודתו כעובד ארעי לצרכי גמלה, ולאחר שהצדדים הגיעו להסכמה בעניין זה, ביקש המערער למחוק רכיב זה (פרוטוקול 2.5.13).