ק"ג 40286-07-14

1.לפני בקשת התובעת שבה עתרה להתיר לה לתקן את כתב התביעה שהגישה, על ידי הוספת הסך של 15,210 ₪ בגין הפסד רכיב "רווחי חברת הביטוח" לסכום התביעה, כך שסכום התביעה המתוקן יעמוד על הסך של 51,975 ₪, וזאת בהמשך לחוות הדעת שהותר לתובעת לבקשתה, להגיש בתיק זה.

2.הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת שהתנגדה למבוקש, ולחלופין פירטה את עתירותיה למקרה שהבקשה תיענה.

רקע כללי

3.התובעת הגישה את תביעתה שבנדון לחיוב הנתבעת לשלם לה הפרשי "אי ההתאמה" בין הסכום שלשיטתה אמור היה להצטבר בפוליסת ביטוח המנהלים שהתנהלה אצל הנתבעת על שמה (להלן - הפוליסה) לבין הסכום שהצטבר בפוליסה בפועל, בסך של 27,153 ₪. כמו כן עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום הסך של 9,612 ₪ בגין הוצאות "עריכת התחשיב" (שצורף כנספח י' לכתב התביעה) על ידי חברת פוליסי צ'ק. בסה"כ עתרה התובעת במסגרת כתב התביעה לחיוב הנתבעת בתשלום הסך של 36,765 ₪.

יצוין כי התביעה הוגשה במקור לבית משפט השלום בחיפה כתביעה בסדר דין מקוצר, והועברה לדיון בבית דין זה בהחלטת הרשם זיתוני מיום 14/12/15, מפאת העדר סמכות של בית משפט השלום לדון בה.

4.לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים כמתחייב מהחלטת בית דין מיום 10/3/15, נקבע התיק להוכחות ליום 21/10/15. בסמוך לפני מועד ישיבת ההוכחות כאמור, עתרה התובעת לזמן באמצעות בית הדין "עד מומחה" מר ארז דיין להעיד בישיבת ההוכחות, בטענה כי ערך את התחשיב.

בעקבות כך התבקשה התובעת להבהיר הוגשה לתיק בית הדין חוות דעת מומחה מטעם העד מר דיין, ואם לאו מה הסיבה לכך, והודיעה כי חוות הדעת הוגשה לתיק כנספח י' לכתב התביעה. בהחלטת בית הדין מיום 1/10/15 הובהר כי לא מדובר בחוות דעת מומחה ועל כן הבקשה לזימונו של העד מר דיין נדחתה.

5.בהמשך לכך, הוגשה בקשת התובעת להורות על דחיית מועד ישיבת ההוכחות שנקבעה על מנת לאפשר לה להגיש את נספח י' כחוות דעת מומחה בהתאם לנדרש מחוות דעת מומחה המוגשת לערכאה שיפוטית.

הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת אשר הבהירה כי תסכים למבוקש בכפוף לכך שהתובעת לא תבצע שינוי מהותי בתביעה, וכי תישא בהוצאות בשל דחית הדיון.

לאחר עיון בתגובת הנתבעת ניתנה החלטת בית הדין מיום 14/10/15, בה נעניתי למבוקש והוריתי על דחיית ישיבת ההוכחות שנועדה ליום 21/10/15, ליום 28/1/16 וקבעתי כי התובעת תגיש את חוות דעת המומחה כאמור לתיק בית הדין עם העתק במישרין לב"כ הנתבעת עד 21 יום לפני מועד הדיון. עוד קבעתי כי לא שוכנעתי שהדחייה כאמור הסבה לנתבעת נזק המחייב פסיקת הוצאות, ועל כן דחיתי את עתירת הנתבעת לחיוב התובעת בהוצאות.