ק"ג
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
36920-03-13
15/10/2014
|
בפני השופט:
מוסטפא קאסם
|
| - נגד - |
התובעת:
איילון פנסיה בע"מ
עו"ד אייל לשם ואח'
|
הנתבעות:
1. "גלבוע" החברה הכלכלית להשקעות ולפיתוח בע"מ
2. א.שמש חברה שמירה ואבטחה בע"מ
3. גלבוע און ליין
עו"ד חגי בלמס ואח'
עו"ד גד כרמי ואח'
|
| פסק דין |
1.בהמשך לפסק הדין החלקי וההחלטה מיום 1.9.14, הוגשו טיעוני הצדדים בהם התייחסו לשאלת הוצאות המשפט, שהנה השאלה היחידה שנותרה במחלוקת.
2.אקדים ואפנה תחילה להוראות התקנות ולהלכה הפסוקה בכל הקשור לחיוב בהוצאות משפט ובפרט בהליכים מסוג ההליך שלפנינו.
תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת כי :
"בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה עניין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ....".
מנוסח התקנה כאמור עולה, כי עניין הוצאות משפט ושיעורן נתון לשיקול דעתו של בית הדין.
בעע 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל – בית הורים בית אורה בע"מ (ניתן ביום 2.11.06) (להלן: " פרשת בית אורה") , נקבע כי:
" פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למגוון של שיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק, במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע, התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סכסוך קיבוצי וכו..) מורכבות ההליך והתמשכות הדיון, פעולות הצדדים לקידום ההליך, שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה(יחסית) להליכים אלה".
מן הכלל אל הפרט –
3.לאחר שעיינתי במכלול החומר שבתיק ובטיעוני הצדדים ובשים לב להלכה הפסוקה נחה דעתי שבמקרה דנן, יש לחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ בנוסף ל- 4,874 ₪ בגין הוצאות משפט וזאת, בין היתר, מהטעמים הבאים:
א.סכום התביעה עמד על סך של 953,307 ₪ בעוד שהצדדים הגיעו להסכמה כי הסכום שישולם לתובעת יעמוד על סך של 487,455 ₪.
בהקשר זה אציין כי בית הדין לקח בחשבון את טיעוני הצדדים באשר לפער בין סכום התביעה לסכום הפשרה.