ק"ג 31941-10-15

לפנינו בקשות הנתבעות לסילוק תביעת התובעת על הסף.

התביעה

התובעת היא מועצה דתית. בתביעתה טוענת התובעת כי לפחות משנת 1985 הפקידה כספים בגין עובדיה לקופות גמל ולקרנות השתלמות, לקופות הרלוונטיות בניהולו של הנתבע 1 - בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק").

בעקבות רפורמת "בכר" לשכלול שוק ההון, רכשה הנתבעת 2 - אקסלנס נשואה גמל בע"מ- מהבנק, בחודש 3/07, את קופות הגמל שבהן מתנהלים חשבונות עובדי התובעת, ובחודש 11/08 קרן השתלמות "אסף" הועברה לניהולה.

התובעת הגישה נגד הנתבעות תביעה לבית דין זה בהליך עב 1013/09 (להלן: "ההליך הקודם"). בפסק דין חלקי שניתן בהליך בהסכמת הנתבעות, הורה בית הדין לנתבעות להשיב לתובעת את כל כספי הפיצויים שהופרשו על ידי התובעת מאחר שבשנת 1993 הועברו עובדי התובעת לפנסיה תקציבית.

בהליך הקודם תבעה התובעת גם החזר סך 19,865 ש"ח שלטענתה הועברו על ידה בגין עובדיה לקרן השתלמות "אסף" שבניהול הבנק, וכן להחזר של סך 7,794 ₪ שהועברו כדמי גמולים. לאחר הליך גילוי מסמכים "ארוך ומעמיק" (כלשונו של בית הדין בפסק הדין בהליך הקודם), ביקשה התובעת להגיש תביעה מתוקנת, אך בית הדין הורה על מחיקת התביעה. בית הדין קבע כי "מדובר בתביעה שהוגשה לפני למעלה מחמש שנים, ועיקרה הסתיים כבר לפני ארבע שנים בפסק הדין החלקי. תיקון כתב התביעה במצב זה והרחבת יריעת המחלוקת באופן משמעותי אינו נכון ואינו הולם את המצב בו מצוי ההליך כיום". בית הדין הוסיף כי "אף הצורך בצירוף העובדים-העמיתים כצדדים להליך, עליו עמדה הנתבעת 2, הויאל ומדובר בכספים שהועבר אליהם זה מכבר, מצדיק פתיחת הליך חדש ולא המשך ניהול תביעה מול הצדדים הגרעיניים, באופן שימנע עיוות הדין מיון הצדדים השלישיים (העובדים והעמיתים) בקבלת הכרעה בעניינם בלא שמיעת קולם". ערעור שהגישה התובעת לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין נמחק בהסכמה, תוך שבית הדין הארצי לעבודה קובע כי "המערערת רשאית כמובן להגיש את כתב התביעה המתוקן כתביעה חדשה".

כך עשתה התובעת בהליך זה, בו היא מבקשת לחייב את הנתבעות להשיב לה סך 1,593,989 ₪ של תשלומי התובעת כמעסיק לגמל ולקרן השתלמות שלא הופקדו לטענתה על שם העובדים שלה. בכתב התביעה נטען לעניין זה:

"21. התובעת העבירה לנתבעים הן הפרשות מטעמה (להלן גם: "חלק המעביד") והן הפרשות ממשכורות העובדים העמיתים (להלן: "חלק עובד"). הפקדות הכספים על ידי התובעת אצל הנתבעים נעשו במרוכז בצירוף עם הוראותיה המפורטות לפיצול ההפקדות בין החשבונות השונים של העמיתים.

22. ..

23. במסגרת גילוי המסמכים אותם מסרו הנתבעים לתובעת בהליך גילוי המסמכים בקשר עם תשלומי התובעת אליהם עולה כי הנתבעים לא העבירו את מלא ההפרשות השונות לחשבונות היעד. לדוגמא בלבד: ביום 30.1.92 הפרישה התובעת סכום של 6,390.06 ₪ לקופת אסף, כאשר החלק שפוצל בין העמיתים על ידי הבנק מתוך סכום זה – שהינו נגזרת של סיכום "חלק עובד" בתוספת "חלק מעביד" – מסתכם בסך של רק 4,263.82 ₪. נוצר הפרש של 2,126.24 ₪ בגין חודש זה, שלכאורה מעולם לא הופקד לזכות העמיתים. הפרשות אלו לא דווחו לתובעת ולמעשה "נעלמו".