ק"ג 26552-07-14

1.הערעור שלפנינו עניינו בשאלת האופן בו יש לחשב מענק עבור שירות ב"שנים עודפות" המזכה בתשלום פיצויי פיטורים, בנוסף לקצבה, למי שזכאי לגמלאות כפל, בהתאם להוראות סעיף 39(ז) לחוק שירות המדינה (גימלאות)[נוסח משולב], תש"ל-1970(להלן:"חוק הגמלאות").

העובדות

2.המערער שירת בצה"ל בשירות חובה מיום 20.10.74 ועד ליום 18.10.75 ובשירות קבע מיום 19.10.75 ועד ליום 31.1.97. לכך יש להוסיף את התקופה שמיום 9.12.73 ועד 28.2.74, בה שירת בשירות מילואים מיוחד במלחמת יום הכיפורים. בסה"כ שירת המערער בצה"ל 22 שנים ו- 7 חודשים.

3.על תקופת שירותו של המערער בצה"ל חל חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)(נוסח משולב) התשמ"ה – 1985 (להלן: "חוק הגמלאות – קבע") והוא מקבל קצבה מצה"ל בגין תקופה זו בהתאם לחוק הגמלאות – קבע.

4.לאחר פרישתו מצה"ל עבד המערער במשרד הבטחון מיום 1.2.97 (לגרסת התובע מיום 6.10.96, עוד בהיותו בחופשת שחרור) ועד ליום 28.2.14, במשך 17 שנים וחודש.

5.ביום 28.2.14, בהיותו בן 65, פרש המערער מעבודתו במדינה לגמלאות.

6.ביום 4.5.14 נשלח למערער אישור גמלאות במסגרתו אושרה לו קצבה החל מחודש 3/2014 בשיעור 34.17% מהמשכורת הקובעת, בהתאם לתקופת עבודתו במדינה המסתכמת ב- 17 שנים וחודש. באישור לא נקבע כי המערער זכאי לתשלום פיצויים עבור שנים עודפות לפי סעיף 39(ז) לחוק הגמלאות (האישור מיום 4.5.14 צורף לכתב התשובה מטעם הממונה).

אישור זה וההחלטה שלא להעניק למערער פיצויים עבור שנים עודפות הינם נשוא הערעור שבפנינו.

תמצית טענות הצדדים

7.לטענת המערער, החלטת הממונה על תשלום הגמלאות (להלן: "הממונה"), שלא להעניק לו פיצויים בגין שנים עודפות הינה מוטעית ומנוגדת להוראות חוק הגמלאות.

לטענתו, בהתאם לחישוב שערך, לנהוג ולמקובל בשירות המדינה ועל פי חוק הגמלאות, מגיעים לו פיצויים בגין שנים עודפות עבור 55 חודשים.