ק"ג 26485-01-12.07 דצמבר 2014

1.התביעה שלפני עניינה עתירתה של התובעת ליתן פסק דין הצהרתי לפיו היא אלמנתו של המנוח - מר ס א, ועל כן זכאית לתשלום פנסיית שאירים מהנתבעת.

להלן העובדות העולות מהעדויות ומחומר הראיות שהובא לפני:

2.הנתבעת - קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל א.ש. בע"מ (בניהול מיוחד) (להלן: "הקרן") הינה אגודה שיתופית בע"מ, בניהול מיוחד, המנהלת, בין היתר, תכנית פנסיה יסוד ותכנית פנסיה מקיפה, מכוח תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד – 1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה") וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה – 2005.

הקרן פועלת בהתאם לתקנון קרן הפנסיה כפי שהתקין המפקח מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א – 1981 כפי שהיה בתוקף מעת לעת (להלן: "התקנון") וזאת לגבי אירועים מזכים החל מיום 1.10.03. עד לאותו מועד עמדו בתוקפן תקנות קרן הפנסיה שהיו בתוקף מעת לעת (להלן: "התקנות").

3.התובעת נישאה למנוח בשנת 1940 לערך ולשניים 7 ילדים משותפים.

4.המנוח היה פנסיונר של הקרן והחל לקבל ממנה קצבת זקנה מיום 1.7.96 ועד למועד פטירתו, ביום 3.12.09.

5.למנוח ולתובעת היו במועד הרלוונטי לתביעה שתי דירות ברחוב רבי עקיבא 54א' בבני ברק –בקומה השניה ובקומה הרביעית.

הדירה בקומה השניה היתה מושכרת עד ליום 30.9.08.

6.ביום 10.3.08 התקיים דיון בבית הדין הרבני בתל אביב, בעקבות בקשתו של המנוח להתגרש מהתובעת והדיון הסתיים בהמלצת בית הדין על מגורים נפרדים בשתי הדירות שבבעלות בני הזוג (העתק מהפרוטוקול צורף כנספח ח' לתצהיר התובעת).