ק"ג 25555-08-15

לפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה בהעדר עילה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים באתי לכל המסקנות הבאות:

בכתב התביעה נטען כי בין הצדדים נכרת חוזה ביטוח לבטוח עובדי הנתבעת (ובאופן ספציפי, כפי שמתברר מנספחיו- הכוונה למר אלהב) ושהנתבעת נמנעה מלפעול בהתאם לחובותיה כבעלת חוזה זה (ר' סעיפים 3-4 לכתב התביעה).

אלא, כפי שציינה הנתבעת בצדק, עיון בנספח שהוא זה שמתיימר להיות חוזה הבטוח, מעלה כי המסמך אינו חתום על ידי הנתבעת כלל. אם כן לא נכרת כלל הסכם כנטען. לפיכך,הרי שכבר על פני הדברים אין כתב התביעה מגלה עילה כלפי הנתבעת ויש מקום לסילוקה על הסף.

אלא שהכלל הוא כי בית הדין לא ימהר לסלק תובענות על הסף ככל שיש בתיקונן כדי לאפשר העמדת המחלוקות באופן ראוי על מכונן.

התובעת לא ביקשה לתקן את כתב התביעה , אלא ניסתה , בדיעבד, בדרכי עקיפין לטעון שאותו מר אלהב אכן ביקש להתקשר עמה – ואף לענין זה לא טרחה לצרף תצהיר.

נדמה לכאורה כי הטענה נטענה בעלמא- זאת גם נוכח העובדה שהנתבעת המציאה לתיק בית הדין אסמכתאות לכך שאותו עובד היה מבוטח בתקופה הרלבנטית בחברת כלל.

עם זאת, בשל החשש שעליו הצביעה התובעת בתגובתה לבקשה לסילוק על הסף- לפיו נכפתה על העובד ההתקשרות עם חברת כלל למרות בחירתו להתקשר עם התובעת- יאפשר בית הדין לתובעת להגיש בקשה לתיקון התביעה (בצירוף תצהיר שאף יכלול התיחסות לענין זה).

ככל שלא תוגש בקשה כאמור עד ליום 10.10.2016 תנתן החלטה בדבר סילוק על הסף.

לשאלת ההוצאות אתיחס נוכח האופן שבו תבחר התובעת לפעול כאמור מעלה.