ק"ג 20088-09-12.22

לפני בקשת התובע לצירוף תצהיר והודעה בנוגע להמשך ההליך.

אשר לבקשה לצירוף תצהיר- התובע מבקש מבית הדין להורות לנתבעת להגיש תצהיר מטעמה, התומך בתגובתה לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהגיש התובע ושביחס אליה ניתנה החלטת בית הדין מיום 22.07.14. התובע מבקש כי התצהיר יהיה חתום על ידי גורם "אשר יקח אחריות על האמור בו" כשלתובע תהיה האפשרות להזמינו לחקירה נגדית על תצהירו ו/או להוכיח כי האמור בתצהיר אינו אמת בדרך אחרת. בנוסף, התובע מבקש כי ככל שהנתבעת תגיש תצהיר "מעורפל ומעומעם מטעמה", בית הדין מתבקש לראות בכך שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטתו.

ברקע הבקשה, החלטת בית הדין מיום 22.07.14 אשר דחתה את בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים, מן הנימוקים המפורטים בה. התובע סבור כי "בית הדין הנכבד טעה עת נתן את החלטתו על יסוד תשובת המשיבה, אשר כללה טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר". התובע מוסיף, כי "עם כל הכבוד.... בית הדין הנכבד שגה בנקודות נוספות בהחלטתו, ובכללן בקביעתו כי אין רלוונטיות למסמך, ככל שקיים".

הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבקשה מהווה "ערעור על כל החלטה אחרת" כאמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 (להלן: החוק). הנתבעת מוסיפה כי התובע חותר לשנות את החלטת בית הדין על דרך הגשת בקשה לשנותה לאותה ערכאה שנתנה את ההחלטה. ככל שהתובע סבור כי החלטת בית הדין היתה שגויה היה עליו לפנות בבקשה לקבלת רשות ערעור כנדרש.

בנוסף, הנתבעת סבורה כי הפוסל במומו פוסל, שכן גם בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים שביחס אליה ניתנה ההחלטה, הוגשה על ידו ללא תצהיר על אף שבבקשה נטענו טענות עובדתיות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנתבעת, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים המפורטים מטה.