צרור נ' יחזקאל ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 29.6.12 שבה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבעת 1 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

שווי הרכב 8,420 ₪.

שכ"ט שמאי 720 ₪

טרחה ועוגמת נפש 500 ₪

סה"כ 9,640 ₪.

דובר בהתנגשות חזיתית – כאשר רכב התובעת הוכרז כאבדן כללי, ולרכב הנתבעת נגרמו נזקים בשווי של 40,000 ₪.

2.התובעת טענה בדיון כי נסעה כחוק כאשר רכב הנתבעת הגיח מהנתיב הנגדי, סטה ממסלול ופגע ברכב התובעת וכך מסרה התובעת בעדותה:

"יש סבוב ואני רואה את הרכב בא ממול ממקום שאי אפשר לברוח... לא הייתה לי שניה נתתי ברקס והיא פגעה בי חזיתית". (עמ' 1 שורות 10-12).

התובעת טענה נמרצות שנסע במהירות בין 30 – 40 קמ"ש וזאת בניגוד לטענת הנתבעות שנסעה במהירות גבוה – כ-80 קמ"ש.

3.גרסת הנתבעת 1 שונה לחלוטין. היא מתגוררת במקום ויודעת שהמקום מסוכן. משום כך נסעה באיטיות:

"כי אני מכירה את המקום הזה והמכונית שנסעה מולי נסעה במהירות גבוהה בערך 80 קמ"ש, היא בדיוק נכנסה בי כ"כ מהר שבקושי ראיתי". (עמ' 2 בין השורות 11-12).

אביו של הנתבעת מסר לבית המשפט כי היו מספר רב של תאונות במקום ופנו "מהוועדה לסגור את הכביש כחד סטרי" (עמ' 2 שורה 17).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

א. דובר בהתנגשות חזיתית בעוצמה שגרמה נזקים רבים לכלי הרכב.

ב. התובעת והנתבעת כל אחת בתורה טענו כי לא היה זמן להתחמק מהתאונה, וכאילו רכב האחר עבר ממסלולו.

ג. התובעת הגיעה למקום הארוע לאחר עקול הכביש ושדה הראיה היה חסום עד נקודה .

מסוימת .הנתבעת הגיעה מדרך ישר.

ד. אין לקבל דברי התובעת שנסעה 40 קמ"ש. דובר בתאונה בעוצמה רבה. כמו כן אין לקבל טענת הנתבעת שהתובעת נסעה 80 קמ"ש. מאוד קשה לשפוט מהירות שרכב בא ממול. כמו כן הנתבעת אבדה את הכרתה והועברה לבית חולים – לכן קשה להסתמך על דבריה בהקשר זה.