צנעני נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

בפני תביעה כספית נזיקית ע"ס 17,100 ₪ ובגין נזקים נטענים, הנובעים מגרירת רכב התובע ע"י הנתבעת, ובקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת חוסר יריבות וחוסר עילה.

בדיון מיום 24.11.09 טענו הצדדים בעניין וניתנה החלטה לפיה תגיש הנתבעת תצהיר אדם מוסמך מטעמה לגבי נסיבות ביטול הדוחות והחזר הקנסות , וכי התובע יגיב בתצהיר.

הנתבעת הגישה תצהיר של הגב' חיה אורלי, המשמשת כאחראית תביעות קטנות בעיריה . נטען כי מדובר בביטול דוחות, לפנים משורת הדין, ושלא היה ביכולתה של העיריה לדעת היכן הרכב חנה , אם במקום מותר או אסור, ומקום בו מתעורר ספק בדבר הצדקת מתן הדוח, העיריה פועלת לטובת החייב, משכך הדוחות בוטלו וכן בוצע החזר בפועל של קנסות הגרירה, יחד עם זאת, נטען שלא היה מקום לפיצוי נוסף, באשר החניה היתה במקום בו מוצב תמרור אין עצירה.

התובע, טען כי העובדה שהדוחות בוטלו מוכיחה כי הנתבעת מודה ששגתה. בתצהיר שהוגש מטעמו, נטען כי בשתי החניות והגרירות נשוא התביעה, פגש את אותו פקח עירוני, שמסר לו כי מותר לחנות במקום וכי העיריה טעתה בגרירת הרכב (ס' 10), וכי נגרמו לו הפסדים כבדים בגין אותן גרירות.

לאחר עיון בכלל החומר שצרפו הצדדים, לרבות תצהירי הצדדים, אני סבור שאין מקום לדחיית התביעה, בסופו של יום מדובר בדוחות שבוטלו, ולא נסתר שפקח אישר לתובע לחנות במקום, מאידך לא ראיתי לקבוע בנסיבות כאן, שהתובע חנה במקום מותר ועל פי התמרור והשילוט במקום, לאותה עת. הנזק הנטען בתביעה לעניין הפסדים נראה מרוחק ונעדר קשר מספיק לדוחות וביטולם. נראה לי שבנסיבות, וגם ללא הוכחת נזק ספציפי, ונוכח ביטול הדוחות, ומשלא יכולה הנתבעת לומר בוודאות, ואני ער לקושי בעניין, אם התובע חנה במקום שבדיעבד הותר, אזי יש מקום לפסוק לתובע פיצוי על בזבוז הזמן, ההוצאות והטרדה בעניין סך 800 ₪ לכל דו"ח, סה"כ 1,600 ₪, עבור שני הדו"חות.

משכך אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 1,600 ₪ בתוך 30 יום מקבלתה פסק הדין, ולא יישא הסכם הצמדה וריבית כחוק.

בנסיבות אין צו להוצאות נוספות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ב, 29 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: