צנובר מעדנות קייטרינג 2009 בע"מ נ' מצ' פוינט איי.טי. בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק-דין, שניתן בהעדר הגנה. סכום התביעה הוא כ-42,000 ₪.

מהצד הדיוני, השתלשלות הדברים היא כדלקמן: התובעת הגישה תביעתה באופן לקוי, בלא תצהיר תומך, בניגוד לתקנות. הנתבעת הגישה ביום 24.4.2012 בקשה לסילוק על הסף ולהארכת מועד בת 30 יום להגשת כתב הגנה. עד שהגיעה הבקשה לעיוני, כבר הגישה התובעת תצהיר, לריפוי הפגם. משכך, הוריתי ביום 29.4.2012 על צירוף התצהיר לתיק, ולא דנתי לגופה בבקשת הנתבעת. ביום 8.5.2012, במקביל לבקשת פסק-דין בהעדר הגנה, הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד בת 45 יום להגשת כתב הגנה, בלא להסביר מדוע נדרשת היא עתה ל-45 ימים, לאחר ששבועיים קודם עתרה לארכה בת 30 ימים (ממנה נותרו אותה עת 15 ימים).

בשל עומס עניינים בטיפול הח"מ, ראיתי את הבקשות המדוברות רק ביום 3.6.2012, כשעד אותה עת טרם הוגש כתב הגנה. הבקשה לארכה בת 45 יום נדחתה, ופסק-הדין נחתם.

עתה טוענת הנתבעת, כי למעשה נפל פגם במתן פסק-הדין, שכן הבקשה הראשונה להארכת מועד מעולם לא נדונה, ואילו הבקשה השניה להארכת מועד אמורה היתה להתקבל, או לכל הפחות – פסק-הדין לא אמור היה להיחתם – שכן לא חלפו 45 יום (העומדים לנתבע לשם הגשת כתב הגנה בסדר דין מהיר) מיום צירוף התצהיר לתיק ותיקון הפגם שנפל בכתב התביעה.

אין ממש בטענות אלה של הנתבעת: לנתבע לא עומדת זכות קנויה לכך, שבקשתו להארכת מועד תתקבל. משכך, ומשהוגשה הבקשה להארכת מועד, בה נתבקשו 30 יום, ומשזו לא נדונה לגופה – היה על הנתבעת להגיש כתב הגנתה במועד המקורי, או לכל המאוחר, אם נדונה לכף זכות, במועד המוארך המבוקש, דהיינו: 30 יום לאחר הגשת בקשתה להארכת מועד (שהוא: 24.5.2012). כתב הגנה כאמור לא הוגש עד ליום 3.6.2012, מועד בו ניתן פסק-הדין. תחת זאת, הוגשה בקשה חוזרת, לארכה נוספת וארוכה יותר, בלי ליתן טעם של ממש לבקשה. לפיכך, כאמור, זו נדחתה. לא נפל פגם במתן פסק-הדין, לא במישור הטכני ולא במישור הדיוני-מהותי, של מתן אפשרות נאותה למיצוי יומה של הנתבעת בבית המשפט.

עם זאת, מהצד המהותי של גוף הסכסוך, עולות בתיק זה טענות הדדיות קשות על זיוף, קנוניה וגניבת זהות. התובעת טוענת לקיום חוב של הנתבעת כלפיה, שהנתבעת לכאורה שילמה לצד ג', עובד לשעבר של התובעת; הנתבעת טוענת להתקשרות רק עם אותו צד ג', באמצעות חברה בעלת שם דומה לשם התובעת, ולאי-קיום קשר עסקי עם התובעת; התובעת מנגד מאשימה את הנתבעת בקנוניה עם צד ג' בהנפקת חשבונית מס פיקטיבית. אלה טענות כבדות משקל וחמורות, הראויות להתברר ולהתלבן.

אשר על כן, והגם שלא נפל פגם במתן פסק-הדין, הרי שדי, לטעמי, בכך שלנתבעת היתה ציפיה – גם אם לא מוצדקת – שבקשתה להארכת מועד תידון לגופה, ועל כן סברה, בשגגה, כי עוד תהיה לה שהות להגיש כתב הגנה, כדי להקים טעם כלשהו למחדלה. טעם זה, הגם שהוא קלוש למדי, משתלב עם טעם כבד-משקל לביטול פסק-הדין, והוא טענות ההגנה לגופן.

משכך, יש להיעתר לבקשה, אולם זאת רק בכפוף לתשלום הוצאות התובעת, אותן אני מעמיד על סך של 1,800 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום, והנתבעת תציג לכך אסמכתא עד ליום 16.9.2012, בצירוף כתב הגנה ערוך כדין. הוצגה אסמכתא כאמור: יבוטל פסק-הדין, וכתב ההגנה יתקבל לתיק. לא הוצגה אסמכתא כאמור – יעמוד פסק-הדין על מכונו. הוצגה אסמכתא ולא צורף כתב הגנה, תשמש הבקשה לביטול פסק-דין ככתב הגנה.

ככל שיבוטל פסק-הדין, כאמור לעיל, כי אז יוגש כתב תשובה במועד הקבוע לכך בדין, ותצהירי עדות ראשית יוגשו על ידי שני הצדדים במקביל עד ליום 1.11.2012.

המזכירות תקבע ישיבה מקדמית בהתאם, ותחזיר התיק לעיוני ביום 17.9.2012.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: