ציצואשוילי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 19.5.12 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה בשכרות.

המבקש טען כי לא נערך לו שימוע כדין וכי בעת שנהג לא היה שיכור והיה קרוב למקום מגוריו. עוד טען המבקש להיזקקות גבוהה לרשיונו עקב נכות ועקב מצב רפואי קשה של בני משפחה להם הוא מסייע.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. המבקש הודה בפני השוטרים בשתיית שתי כוסות וודקה במועדון בו בילה, המבקש נכשל בבדיקת נשיפון ובידקת ינשוף שנערכה לו מצאה ריכוז של 315 מגאלא"נ.

בתצהירו לא הכחיש המבקש שתיית אלכוהול ולא הראה כשלים בבדיקה שיכולים להצביע על התוצאה שהתקבלה.

אין צורך לחזור ולהסביר את חומרת העבירה של נהיגה בשכרות ואת המסוכנות הטמונה בה. הכמות שנמדדה אצל המבקש אינה גבוהה יחסית למקרים אחרים, ואפשר וניתן לומר כי המבקש לא היה שיכור כלשון העם, אולם על פי הראיות לכאורה, הרי בשלב זה בעיני החוק שיכור הוא.

הכמות הנמוכה יחסית ועברו התעברותי של המבקש אינם מצדיקים פסילה עד תום ההליכים, אולם פסילה ל – 30 יום, שתהווה תמרור אזהרה בפני המבקש ותעמיד אותו על חומרת התנהגותו, מוצדקת.

מצבו הבריאותי של המבקש והיזקקותו לרשיון הנהיגה היו יודעים לו היטב בטרם החליט לנהוג כפי שנהג ולסכן את רשיונו ואת ציבור המשתמשים בדרך, ובנסיבות אלה אינני רואה מקום להתחשב בצרכיו אלה, ככל שמדובר בעבירה הנעשית מתוך מודעות ברורה, ולא בהיסח הדעת.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' סיון תשע"ב, 29 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: