צילומי שיקים באיכות ירודה הינם בעלי משקל ראייתי נמוך לצורך הוכחת תוכנם

הרקע לתביעה:

1. 1.       עניינה של התביעה שלפניי בפוליסות ביטוח, שהתובעים רכשו מאת "הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ" (להלן:" הסנה"), אשר לימים נקלעה לקשיים, פורקה ותיק ביטוחי החיים שלה הועבר לכלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " כלל") ולמגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " מגדל")  (להלן ביחד:" הנתבעות").

2. 2.       אליבא התובעים, הנתבעות חבות לשלם להם את ערך התגמולים על פי הפוליסות של הסנה וכן את סכומי הקמת הפוליסות שאינן בידיהם. אליבא הנתבעות, אין בידן פוליסות שהועברו מהסנה אליהן ועל כן אינן חבות דבר לתובעים. סכום התביעה הועמד על סך של 1,500,000 ש"ח.

טענות התובעים:

3. 3.       בידי התובעים שלוש פוליסות ביטוח שהוקמו על ידי הסנה:

                                 א.                                          א.         פוליסת ביטוח חיים מסוג "שבח" מספר 707303 מיום 20.7.69. סכום הביטוח היסודי על פי הפוליסה נקבע על סך של 20,000 לירות. התובע רכש את הפוליסה בגיל 34 שנים. 

                                 ב.                                          ב.         פוליסת ביטוח מפני תאונות אישיות, מסוג "זמן" פוליסה רב שנתית לביטוח תאונות אישיות לזכותה של התובעת וסכומה 50,000 ל"י. הפוליסה הוקמה ביום 9.2.76.

                                  ג.                                            ג.          פוליסת ביטוח מפני תאונות אישיות, מסוג "זמן" פוליסה רב שנתית לביטוח תאונות אישיות לזכות התובע וסכומה 50,000 ל"י. הפוליסה הוקמה ביום 18.1.76.

4. 4.       בכתב התביעה המקורי, עתרו התובעים לחיוב הנתבעות בסכום פוליסת שבח בצירוף הפרשי הצמדה. סכום זה הועמד על סך של 113,512 ש"ח. בנוסף, עתרו התובעים לתשלום על פי פוליסות הזמן לנוכח אירועים שעברו המקימים להם לטענתם נכות שמזכה בתשלום תגמולים. הסכום הכולל של התביעה המקורית הועמד על סך של 157,807 ש"ח.

5. 5.       לימים, נתגלו לתובעים 15 שיקים משוכים מחשבון העסק "סטקיית הטייסים" שהיה בבעלות התובעים. בעקבות גילוי השיקים, הוגש "כתב תביעה מתוקן". בכתב התביעה המתוקן טענו התובעים, שהשיקים הללו שולמו לסנה בגין "הסכום היסוד" בפוליסות ביטוח נוספות שאבדו. לטענת התובעים הם זכאים, לכל הפחות, להשבת סכומם המשוערך של השיקים ששולמו לסנה החל משנת 1982 ועד לשנת 1989. התובעים טענו כי אם ייקבע  שהם זכאים להשבת סכומי השיקים, אזיי הם מוחלים על קבלת הכספים בגין פוליסות הביטוח שבידיהם.

6. 6.       הנתבעות נכנסו לנעליה של הסנה ועל כן הן חבות בתשלומים על פי הפוליסות וכן בגין סכומם המשוערך והמצטבר של השיקים.

טענות הנתבעות:

7. 7.       הנתבעות טענו להתיישנות התביעה, שכן חלפו המועדים על פי תנאי הפוליסות וכן חלפו יותר משלוש שנים מהמועד בו התרחשו האירועים הנטענים.

8. 8.       הסנה לא העבירה לנתבעות את הפוליסות נשוא התביעה ואף לא פוליסות אחרות על שמם של התובעים. בידי הנתבעות לא מצויות הפוליסות נשוא התביעה או פוליסות אחרות על שמם של התובעים. משכך, הדבר מהווה ראייה לאי קיומן של הפוליסות, ביטולן או פדיונן. בהיעדר פוליסות, לא חבות הנתבעות דבר לתובעים.

9. 9.       הנתבעות חלקו על אותנטיות השיקים ולטענתן מדובר בשיקים מזויפים שבוצע עליהם "פוטו-מונטאז'".

10. 10.   הנתבעות חלקו על תחשיבי התובעים. בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמן, לכל היותר, זכאים התובעים לסכום של 145,584 ש"ח (לרבות השיקים).

11. 11.   בדיון שנערך לפניי העידו:

מטעם התובעים: מר יאן קושניר מבנק דיסקונט,  מר יצחק חגג - מומחה להשוואת כתב ביד ומסמכים, מר ניסים עמר - מומחה בתחום המימון והביטוח והתובע 1, מר ג'ורג' יחזקאל.

מטעם הנתבעות העידו: מר אמנון בצלאלי -  מומחה להשוואת כתב ביד ומסמכים, רו"ח שלומי בר טוב, פאהן קנה יועצים בע"מ - מומחה לתחום המימון והחשבונאות, גב' שרה בנימין מטעם מגדל ומר אלי ענבר מטעם כלל.