צייגר שלומית נ' מחסני חשמל ואח'

החלטה

התיק מופנה לגישור.

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תש"ע, 05/08/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה זו על סך 5,570 ₪ כנגד הנתבעת 1 כאשר לאחר מכן צורפה הנתבעת 2 שהיא למעשה היבואן של התנור וגם האחראית על ביצוע התיקונים לתנור.

2.הנתבעת 1 זומנה כדין לדיון במהלך הדיון הקודם, ביום 12/5/10, בו נכחה אולם היא בחרה שלא להתייצב לדיון. בנסיבות אלה ניתן היה לקיים את הדיון בהעדרה ולקבל פסק דין כנגדה, בהתאם לתקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז- 1976. יצוין כי התרשמתי כי מצד אחד ההסכם של התובעת לגבי הרכישה של התנור, נעשה עם הנתבעת 1, אולם מצד שני עיקר טענותיה הם לגבי תקלות בתנור כך שאחריותה של הנתבעת 1 רק נגזרת מאחריותה של הנתבעת 2, ולכן נראה לי כי ניתן לקיים את הדיון בהעדרה.

3.התובעת העידה בפניי והאמנתי לדבריה, כי כבר מעת התקנת התנור היו בתנור בעיות. תחילה עבדו רק שתי כירות מתוך חמש, לאחר מכן נוצרה בעיה גם בהפעלתן והיא פנתה במספר רב של פעמים בתלונות לשתי הנתבעות והגיעו מספר טכנאים מטעם של חברה קבלנית של הנתבעת 2, קירור אלי, ולאחר מכן מטעם קבלן אחר שהוא אלי שביט שהעיד בדיון בפניי.

4.לטענת התובעת באחד התיקונים שבוצעו על ידי הקבלן הקודם, עיקם הטכנאי את המכסה של התנור.

5.יצוין כי היה על הנתבעת 2 לזמן את הטכנאים שטיפלו מטעמה בתנור של התובעת, אולם היא נמנעה לעשות זאת ובנסיבות אלה בית המשפט שמע רק את עדותה של התובעת והתרשם ממנה כאמור לעיל.

6.הטכנאי היחיד שהגיע הוא טכנאי של חברה חלופית, איתה החלה הנתבעת 2 לעבוד בשלב מאוחר יותר והוא העיד בפני בית המשפט רק לגבי הפנייה המאוחרת ביום 26/7/09, כאשר בעקבותיה ניסה להגיע ולתקן את התנור, אולם התובעת מנעה זאת ממנו.

7.אין ספק כי מחובתו של ניזוק לעשות כל שניתן לשם הקטנת הנזק, והעובדה שהתובעת התלוננה על תקלה בתנור ולא אפשרה לנתבעת לתקן אותו, מלמדת על כך שלא עשתה כל שניתן על מנת להקטין את הנזק. מאידך, התובעת טענה כי לאחר אין ספור תלונות היא כבר התייאשה ולא רצתה יותר בתיקון התנור.

8.בנסיבות שנוצרו נראה לי כי יש מקום לייחס אשם תורם, או העדר הקטנת נזק לתובעת, אולם זאת במידה מצומצמת בנסיבות העניין המגיעה כדי 20% מנזקה.

9.באשר לנזק – התובעת תובעת 2,990 ₪ שהם עלות התנור כולו, בצירוף 2,500 ₪ בגין עוגמת נפש ו- 80 ₪ ששילמה לטכנאי.

10.כאשר התובעת נהנתה בכל זאת מן התנור גם אם לא באופן מלא, נראה לי כי לא ניתן לתבוע השבת כל עלותו, אם כי התרשמתי שמדובר בתקופה קצרה ובמרב הזמן לא נעשה שימוש בתנור, ולכן אעריך על דרך האומדן את הנזק לתובעת בראש נזק זה, מבחינת השבת עלות התנור, בסך של 2,200 ₪.

11.באשר לעוגמת הנפש – התרשמתי כי מדובר בעוגמת נפש ניכרת מכך שתנור חדש שרכשה התובעת אירעו בו תקלות רבות, מייד לאחר הקנייה, אולם רכיב זה של נזק לא ממוני חייב להיות פרופורציונאלי לעלות התנור ולכן אני מעריך אותו על דרך האומדן ב- 1,000 ₪ נוספים. כלל הנזק שנגרם לתובע הינו אפוא לפי הערכתי 3,280 ₪, כאשר היא כבר קיבלה זיכוי של 300 ₪ ומהסכום הנותר בסך 2,980 ₪ על הנתבעות לשאת כאמור לעיל רק ב- 80% לנוכח העובדה שהתובעת מנעה מהם לעשות מאמץ ולתקן את התנור.

12.אשר על כן אני קובע כי הנתבעות ישלמו ביחד ולחוד לתובעת סכום של 2,384 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 13/8/09 ועד ליום התשלום המלא בפועל, ובצירוף סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 300 ₪ נוספים. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

13.המזכירות תשגר את פסק הדין לנתבעת 1 שלא התייצבה לדיון היום.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תש"ע, 05/08/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט