ציון חיימוב ואח' נ' יהושע בן נון

פסק דין

רקע כללי:

לפנינו תביעה שהגישו מר ציון חיימוב ומר מרדכי חיימוב (להלן "התובעים") כנגד יהושע בן נון (להלן "הנתבע"), לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות (עב 2255/08). לאחר כמעט שנה הוגשה תביעה על ידי הנתבע כנגד התובעים להשבת הפרשי דמי חופשה והפרשי שכר עבודה לרבות הפסקות ששולמו ביתר (עב 12851/08) (להלן "התביעה שכנגד"). בהחלטת סגנית הנשיאה השופטת א. סלע, מיום 4.2.09, התיקים אוחדו.

התביעה הוגשה בתחילה כנגד שלושה נתבעים נוספים- גב' אסתר בן נון, מר יוסי בן נון ומר איציק בן נון, אולם התביעה כנגדם נמחקה כאמור בהחלטה מיום 21.12.09.

התובעים עבדו כמוכרים בחנות בבעלות הנתבע כ-13 שנים ברציפות. החל משנת 1993 ועד לשנת 2006. הנתבע הינו הבעלים של חנות בענף ההלבשה והאופנה.

ביום 12.11.06 פוטרו התובעים.

על פי רשימת המוסכמות והפלוגתאות מיום 10.11.08, המצויה בתיק בית הדין, אין מחלוקת כי שעות עבודתם של התובעים היו בימים א'-ה' מהשעה 9:00 עד 19:00 כולל שעת הפסקה על חשבון התובעים.

כמו כן אין מחלוקת באשר לתקופת העסקתם של התובעים.

עוד עולה כי השתכרו התובעים שכר גלובאלי שהשתנה מידי תקופה על פי החלטת הנתבע.

מטעם התובעים העידו התובעים בעצמם. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו ומר יצחק בן נון- בנו של הנתבע אשר עבד כשכיר אצל הנתבע.

תמצית טענות התובעים בכתב התביעה:

לטענת התובעים עבדו בימי ו' בין השעות 9:00 עד 16:00 וניתנה להם הפסקה בת חצי שעה. לאור שעות עבודתם בכל ימות השבוע, זכאים התובעים לשעה נוספת מידי יום בימים א'-ה' ובימי ו' לשעה וחצי נוספות עד ליום 30.6.00 ול-3 וחצי שעות נוספות (שתי שעות בתעריף 125% ושעה וחצי בתעריף 150%) מיום 1.7.00, עת פורסם צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק.

תמצית טענות הנתבע בכתב ההגנה:

לטענת הנתבע תביעה לשעות נוספות, הקודמת ליום 22.1.01 התיישנה.

התובעים עבדו ביום ו' בין השעות 9:30 עד 14:00 וניתנה הפסקה של חצי שעה. לתובעים ניתנה מלוא התמורה בגין שעות עבודתם אצל הנתבע.

תמצית טענות הנתבע בתביעה שכנגד:

על אף שעל פי חוק חופשה שנתית היו זכאים התובעים ל-12 ימי חופשה בחודש, נהגו התובעים לצאת מידי שנה בחודש אוגוסט לחופשה בת חודש ימים ועקב טעות קיבלו עבורה תשלום מלא. משכך עליהם להשיב לנתבע את ההפרשים ששולמו ביתר.

התובעים יצאו מידי יום לשעתיים הפסקה בתשלום מלא מתוך טעות ועליהם להשיב לנתבע את הסכומים שקיבלו ביתר.

לתובעים שולם שכר בגין "מאמץ מיוחד" מידי חודש. יחד עם זאת, שולם להם שכר עבודה ביתר ואותו עליהם להשיב לנתבע.

תמצית טענות התובעים בכתב ההגנה לתביעה שכנגד: