צח ואח' נ' זינר ואח'

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבים עקב תאונת דרכים.

לטענת התובעים – הנתבעים שכנגד (להלן: "התובעים"), ביום 28/6/2010, שעה שהתובעת 2 (להלן: "דנה") נסעה ברכבם של התובעים, היא חנתה במפרץ חניה ליד הכביש; לאחר שהורידה את הילדים שלה במקום, היא יצאה ממפרץ החניה ולפתע הגיח רכבם של הנתבעים – התובעים שכנגד, נהוג ע"י הנתבע 1 (להלן: "זינר") ופגע ברכבם.

מנגד טוען זינר כי הוא נסע ברכבו בכביש; הוא הבחין ברכבם של התובעים חונה בצד הכביש ולפתע, רכב התובעים ביצע פרסה ותוך כדי כך הוא פגע ברכבו בשתי הדלתות הצדדיות מצד שמאל, עם הפינה הימנית קדמית של הפגוש הקדמי של רכב התובעים.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק לרבות עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.

אין מחלוקת שדנה יצאה ממפרץ חניה על מנת להשתלב בנסיעה בכביש בכיוון נסיעתו של זינר; אין מחלוקת שזכות הקדימה היתה לזינר, שנסע ישר בכביש.

דנה מסרה בעדותה כי היא הסתכלה שמאלה וימינה מספר פעמים לפני שהיא נכנסה אל תוך הכביש. לדבריה, זינר נסע במהירות גבוהה ומשום כך לא הבחינה בו.

מנגד העיד זינר כי הוא יצא ממלון נווה אילן לדרכו ורק כעבור כ-200 מ' כאשר הוא נסע במהירות של כ 30 קמ"ש, רכב התובעים התפרץ לתוך הכביש ופגע ברכבו בדופן השמאלית.

תיאור הנזקים ברכבים של הצדדים מחזק את גירסתו של זינר, שכן רכבו של זינר נפגע בדופן השמאלית, דבר שמלמד שרכבו של זינר נסע במקביל לרכבם של התובעים, כאשר דנה נכנסה אל תוך הכביש. היינו, דנה פגעה ברכבו של זינר כאשר ביקשה להשתלב בכביש שבו נסע ישר רכבו של זינר, ולא היה זה זינר שפגע ברכבה של דנה לאחר שזו השתלבה בכביש, שכן אם הדבר היה כך הרי שרכבו של זינר היה נפגע בחזיתו ורכבם של התובעים היה נפגע מאחור.

זאת ועוד. דנה אישרה בעדותה שהמקום שבו היא נכנסה לכביש רחוק כ-200 מ' ממלון נווה אילן; במרחק כזה סביר להניח שזינר לא הצליח לפתח מהירות גבוהה באופן כזה שלא אפשר לדנה להבחין בו נוסע בכביש לפני שהיא נכנסת אל תוך הכביש. יוצא, אפוא, שדנה נכנסה אל תוך הכביש בחוסר זהירות, כאשר תנאי הכביש לא אפשרו לה להיכנס אליו בבטחה מבלי להפריע את התנועה, ומבלי לסכן אדם או רכוש, וזאת גם בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

אשר לשיעור הנזקים של זינר: זינר צירף חוות דעת שמאי שלפיה עלות תיקון הנזקים שנגרמו לרכבו עמדה על 10,235 ₪ (לא כולל מע"מ); זינר אף צירף חשבונית בגין תיקון הרכב בסכום חוות הדעת; שכר טרחת השמאי עמד על 948 ₪.

זינר מבקש פיצוי נוסף בגין הפסד ימי עבודה וטרחה כלליים בסך של 2,000 ₪, וכן הוצאות בגין הכנת התביעה בסך 500 ₪. זינר לא צירף ראיות בענין זה. בנסיבות הענין, אני פוסק לזינר בראשי נזק אלה סכום כולל של 1,200 ₪.

סוף דבר: התביעה נדחית. אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן שאני מחייב את התובעים/הנתבעים שכנגד, לשלם לנתבע 1/התובע שכנגד, סך של 12,383 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, ג' אדר ב תשע"א, 09 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: