צורף נ' אדרי

פסק דין

לפני תביעה קטנה שהגישה התובעת נגד הנתבע.

התובעת טוענת כי בחודש ספטמבר 2005 היא סיכמה עם הנתבע שיתקין בביתה מזגן מיני מרכזי, כאשר ההכנה להתקנת המזגן הייתה קיימת בדירה. התובעת שילמה לנתבע סך כולל של 3,200 על פי הפירוט הבא: 1,500 ₪ עבור התקנת המזגן, 1,500 ₪ עבור האביזרים הנחוצים להתקנת המזגן ו- 200 ₪ נוספים עבור אביזרים חדשים, סכום אותו דרש הנתבע רק ביום ההתקנה - 27.9.2005.

התובעת טוענת כי היא ביקשה מן הנתבע קבלות ואחריות כפי שסוכם עמו, אך הוא סובב אותה בכחש ובדיעבד התברר לה כי עלות האביזרים לא עלתה על 180 ₪. עוד טוענת התובעת כי הנתבע לא ביצע את עבודת ההתקנה כנדרש וכי הוא הונה אותה. הנתבע הבטיח לבוא ולתקן את הטעון תיקון, אך הוא לא הגיע ולאחר מכן התעלם מפניותיה. במשך כשנה התובעת לא יכלה להשתמש במזגן, הואיל והוא לא הותקן כראוי והתובעת נאלצה להזמין טכנאי מזגנים ולשלם לו סך של 150 ₪ עבור תיקון "הקלקולים" של הנתבע. התובעת מצרפת קבלה מיום 7.8.2006 בסכום של 150 ₪ לעסק בשם "קומביאייר", בה צוין "תיקון נזילת מים ממזגן מיני מרכזי מהתקנה לקויה צינור קולט מים היה גבוה מהמאייד פירוק חלק מתקרת גבס + חציבה בקיר".

עוד טוענת התובעת, כפי שהדבר תוקן על ידה בדיון היום, כי יש צורך לפרק את תקרת הגבס על מנת לפרק את המזגן ולהרכיבו מחדש.

לסיום טוענת התובעת כי היא שכרה את שירותיו של חוקר פרטי כדי לאתר את כתובת הנתבע ושילמה לו סך של 582.50 ₪ (צורפה קבלה מיום 23.5.2006).

התובעת העמידה את תביעתה על סך של 10,000 ₪.

הנתבע מבקש לדחות את התביעה. לטענתו, הסכום ששילמה לו התובעת כלל את אספקת חלקי המזגן, מילוי גז, סבלות ואת עבודות ההתקנה. הנתבע נתן לתובעת שירות טוב, הוא לא רימה אותה והמחיר שגבה ממנה עבור האביזרים הנדרשים להתקנת מזגן מיני מרכזי, היה מחיר הגון.

עוד טוען הנתבע כי התובעת מעולם לא התקשרה אליו, לא הודיעה לו על תקלה כלשהי ולא ביקשה שיבוא לתקן, ועל כך יעידו השנים הרבות שחלפו מיום ההתקנה בספטמבר 2005 ועד להגשת התביעה בספטמבר 2012.

לטענת הנתבע מטרת התביעה הינה עשיית עושר ולא במשפט, דבר העולה גם מסכום התביעה ה"מנופח" העומד על סך של 10,000 ש"ח.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובעת והנתבע. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל המסמכים ולאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, ינומק פסק-הדין בצורה תמציתית:

התובעת, הנושאת בנטל ההוכחה, לא עמדה בנטל זה ולא הוכיחה כי הנתבע רימה אותה כטענתה או ביצע את עבודתו בצורה לקויה.

התביעה הוגשה על ידי התובעת בשיהוי ניכר, על סף ההתיישנות. הדעת נותנת כי אילו היה בטענות התובעת ממש, היא לא הייתה משתהה 7 שנים בהגשת התביעה, וזאת חרף הנסיבות האישיות עליהם עמדה בעת הדיון. טענת הנתבע ולפיה התובעת לא פנתה אליו במשך כל אותן שנים, הותירה רושם אמין ולא נסתרה על ידי התובעת.

טענת התובעת כי הנתבע גבה ממנה סכום גבוה מידי עבור האביזרים הנלווים להתקנת המזגן, דינה להידחות. התובעת לא הוכיחה כי אכן מדובר במחירים בלתי סבירים ומכל מקום היא לא הוכיחה כי הנתבע רימה אותה, כטענתה, או כי לא הייתה לה אפשרות לבצע בדיקה והשוואת מחירים בטרם התקשרה עם הנתבע וסיכמה עמו את המחיר. טענת התובעת בעניין זה מועלית רק בדיעבד, שנים לאחר ביצוע העסקה, ומדובר לכל היותר בטענה לטעות בכדאיות העסקה, שעל פי סעיף 14 (ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, איננה מהווה עילה לביטול ההסכם.

התובעת לא הוכיחה בראיות מספקות כי הנתבע ביצע עבודתו בצורה לקויה. המסמך היחיד שהוגש על ידי התובעת בעניין זה הינו אותה קבלה, שאיננה בבחינת חוות דעת כדין וכאשר עורך המסמך לא הוזמן על ידה לבית המשפט כעד, על מנת לבסס את הטענה שדובר בתיקון שנדרש בשל עבודה לקויה שביצע הנתבע.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 400 ₪.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"ד, 25 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: