צור נ' שיוביץ

החלטה

ב"כ המבקש הגיש "בקשה מינהלית" למזכיר בית המשפט, לפיה בשל החלטות תמוהות שלי הוא מבקש לברר איתי במה טעה שכן נטען שהתעלמתי מהודעות ואישורי מסירה שהגיש ב"כ המבקש. למרות שזו בקשה מינהלית שאינה מופנית אלי, אני אתן החלטה בבקשה, שהיא מינהלית רק במובן זה שאין לה שום תוצאה משפטית, והיא נועדה רק להסביר לב"כ המבקש מה שהוא טוען שלא הבין, לאור החלטות שהוא טוען שהם תמוהות ומתעלמות מאישורי מסירה שהגיש.

ביום 16.2.11 הוגשה בקשה להוצאת התראת פשיטת רגל. באותו יום החלטתי:

המבקש ימציא לבית המשפט עד יום 2.3.11 אישור מסירת פסק הדין לחייב, כפי שנקבע בפסק הדין

מיום 16.8.10, תוך 30 יום מיום 16.8.10 , שאם לא כן, תידחה הבקשה להוצאת התראה בהעדר פסק דין חלוט.

מכיוון שב"כ המבקש אומר שאינו מבין את החלטותי, אסביר, כי מדובר באישור מסירת פסק הדין, ולא אישור מסירת הבקשה מיום 16.2.11, ומאחר שהיה על המבקש להמציאה לחייב תוך 30 יום מיום 16.8.10, אין ספק שהיא נמצאת בידיו, והוא רק צריך לשלוף אותה מתיקיו.

לא הומצא דבר. לפיכך, ביום 22.3.11 החלטתי בהחלטה מנומקת לדחות את הבקשה להוצאת התראת פשיטת רגל בהעדר פסק דין חלוט.

ביום 29.3.11 הגיש ב"כ המבקש בקשה לביטול החלטתי מיום 22.3.11, וצירף אליה אישור מסירת מסמך כלשהוא לחייב ביום 7.3.11. לא ידוע מהו אישור זה, ואין ספק שהמצאת אישור כלשהוא ביום 29.3.11 אינה מקיימת את החלטתי מיום 16.2.11. המבקש טען שהדואר איטי, וזה טיעון המתאים לכל היותר להמצאה חדשה של פסק הדין, שאינה בהתאם להחלטתי ולאמור בפסק הדין. מכל מקום, זו בקשה שיש להמציא לצד שכנגד, ולהמתין לתגובתו לפי תקנה 241.

ביום 14.4.11, דהיינו בטרם חלפו 20 יום מהגשת הבקשה לביטול החלטתי מיום 22.3.11, הגיש ב"כ המבקש בקשה למתן החלטה בבקשה לביטול ההלטה מיום 22.3.11. באותו יום קבעתי את הבקשה למתן החלטה לדיון בעל פה ליום 8.5.11. בדיון בעל פה עמדתי לשמוע את טענות ב"כ המבקש מדוע לטענתו הוא זכאי לקבל החלטה בבקשה שהגיש לביטול החלטה בלי תגובת הצד שכנגד. לאחר מכן, מאחר שב"כ המבקש הודיע שאינו יכול להופיע בדיון, בטלתי אותו בהחלטה מיום 27.4.11 .

ביום 1.5.11, מאחר שלא היה בתיק אישור מסירת הבקשה לביטול החלטתי מיום 22.3.11 לצד שכנגד, החלטתי שאם לא יוגש אישור מסירת הבקשה לצד שכנגד עד יום 15.5.11, תימחק הבקשה. מאחר שב"כ המבקש טוען שאינו מבין את החלטותי התמוהות, אסביר, כי היה על ב"כ המבקש להמציא לצד שכנגד את בקשתו שהגיש ביום 29.3.11 מייד לאחר בקשתה, ועל כן כאשר נדרש להגיש אישור מסירה, היה עליו להוציא את אישור המסירה השמור בתיקו ולהגישו לבית המשפט. אם ב"כ המבקש לא קיים את חובתו להמציא את בקשתו לצד שכנגד, היה עליו לבצעה בדחיפות, לרבות באמצעות המצאה אישית, על מנת שיוכל לעמוד במועד שנקבע בהחלטתי, שהוא מועד סביר המאפשר קבלת אישור מסירה בהמצאה אישית.

ביום 22.5.11, שבעה ימים לאחר המועד שנקבע בהחלטתי מיום 1.5.11, הגיש ב"כ המבקש הודעה על המצאת אישור מסירה, וצירף אליה אותו אישור מסירה מיום 7.3.11. אין ספק שזה אינו אישור מסירה של הבקשה שהוגשה ביום 22.3.11. לפיכך, ביום 24.5.11, בהעדר אישור מסירה של הבקשה לביטול החלטתי מיום 22.3.11, מחקתי את הבקשה.

אני דוחה את הטענה שהחלטותי תמוהות. תמוה שב"כ המבקש טוען שאינו מבין את החלטותי, הכתובות בעברית פשוטה. תמוה שהוא טוען שהגיש אישור מסירה 3 פעמים. ב"כ המבקש לא הגיש אף לא פעם אחת אישור מסירת פסק הדין בתוך 30 יום מיום 16.8.10, כפי שנקבע בהחלטתי מיום 16.2.11. ב"כ המבקש לא הגיש אפילו פעם אחת אישור מסירת הבקשה שהגיש ביום 29.3.11 לצד שכנגד. אם ב"כ המבקש סבור שהוא יכול להגיש איזה אישור מסירה שיבחר, בלי להתחשב בהחלטותי, ומתי שירצה, אני איני שותף לסברתו.

מכל מקום, אני מקווה שלאחר שטרחתי והסברתי לב"כ המבקש את ההחלטות הברורות בתיק, ואת הדרך שבה בחר לפעול בתיק בניגוד להן, הוא מבין יותר טוב את מה שטען שלא הבין קודם לכן.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"א, 01 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: