צור נ' ברו ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 17.10.10 בטבעון.

2.נעמי צור, שנהגה ברכב התובע בעת התאונה (להלן: "צור"), מסרה בעדותה כי נסעה בסמוך למקום התאונה, עצרה במעבר חציה ואז המשיכה בנסיעתה. רכב שבו נהג הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") יצא מחניה שאינה חוקית בנסיעה לאחור במהירות גבוהה, ונכנס לכביש. היא ניסתה לעוקפו על מנת להימנע מתאונה, אך הדבר לא עלה בידיה והיא פגעה בו.

3.הנתבע מסר בעדותו, כי יצא מהחניה עם ארבעה אורות מהבהבים כפי שהוא נוהג לעשות. הואיל והיציאה היא למדרכה נסע לאט. הוא ירד מן המדרכה מעט לכביש, ראה את צור ועצר, אך היא הגיעה במהירות ופגעה בו.

מטעם הנתבעים הוזמן לעדות גם הראל שרף, בעל חנות סמוכה לחנותו של הנתבע במקום התאונה, וזה אישר בעדותו את גרסת הנתבע.

4.שמעתי את עדויות העדים ועיינתי בראיות שהוגשו. סבורה אני כי האחריות לקרות התאונה הינה של שני הצדדים במידה שווה. הנתבע הסיע רכבו לאחור תוך יצירת הפרעה לתנועה, בניגוד לתקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. צור נהגה בחוסר תשומת לב ולא הבחינה בנתבע, בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

5.אוסיף כי לא מצאתי לנכון לאמץ באופן מלא את גרסתו של אחד הצדדים ולהעדיפה על פני גרסת רעהו. איני סבורה כי הנתבע נסע במהירות כפי שטענה צור, שכן יצא מחניה למדרכה שבה משתמשים הולכי רגל. איני סבורה כי אף צור נסעה מהר, שכן בתמונות מקום האירוע נראה מעבר חציה בקרבת מקום. עוד אציין, כי אף אם חנה רכב הנתבע בחניה אסורה, אין לדבר חשיבות בכל הנוגע לחלוקת האחריות לתאונה בין הצדדים.

6.לפיכך על נתבעים 2 ו-3 לשלם לתובע מחצית מנזקיו, והם: נזק ישיר: 6,133 ₪, ושכר טרחת השמאי – 741 ₪.

7.אשר על כן הנני מורה כי נתבעים 2-3 ישלמו לתובע סכום של 3,437 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו נתבעים 2-3 לתובע הוצאות משפט בסכום של 300 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

8.אני דוחה את התביעה נגד נתבעת 1, בעלת הרכב שבו נהג הנתבע, שכן לא מצאתי כי קיימת נגדה עילת תביעה.

9. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"א, 15 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: