צוקלו נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, זאת לאחר שהמבקש נפסל למשך 30 יום ע"י קצין משטרה בגין חשד שעבר עבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

כעולה מחומר הראיות, ביום 4.3.14 בשעה 01:03 נהג המבקש בכביש 70 לכיוון אליקים במהירות של 149 קמ"ש, וזאת כאשר המהירות המותרת במקום הינה 90 קמ"ש.

ב"כ המבקש עותר לביטול הפסילה המנהלית. לטענתו, המבקש, נכה צה"ל ואב לשלושה ילדים, הינו המפרנס היחידי במשפחה וזקוק לרישיון הנהיגה .

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, ומציינת כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד כי המבקש ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

סמכות הפסילה של קצין משטרה מותנית בכך שקיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש עבר עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המרבית המותרת.

עיינתי בחומר הראיות ובתיק החקירה, ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד המיוחס למבקש. מנסיבות המקרה המופיעות בדו"ח, עולה כי השוטר ישב בניידת והפעיל מכשיר מסוג ממל"ז. השוטר הבחין ברכבו של המבקש שנסע בודד בכביש מכיוון מערב למזרח. השוטר סימן למבקש לעצור לפני הניידת, ובפרטי הדו"ח אף נרשם כי בעת האירוע מזג האוויר היה נאה והראות טובה מאוד.

על פי הפסיקה הקיימת אמינותו של מכשיר הממל"ז אינה שנויה במחלוקת. בשלב זה בו אנו נמצאים, די במדידת המכשיר והצגת מהירותו כדי לבסס תשתית ראייתית מספיקה לצורך פסילה מנהלית.

בנוסף, תגובתו הראשונית של הנהג המצוינת בפרטי נסיבות הדו"ח מחזקת את המסקנה לפיה המבקש נהג במהירות מופרזת. תגובת המבקש: "אתה צודק, טעות שלי, עובר תקופה קשה".

משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד המיוחס למבקש, הרי שנותרה שאלה נוספת לבירור והיא: האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש כדי לסכן את שלום הציבור?

המהירות בה נהג המבקש, מהירות של 149 קמ"ש גבוהה באופן משמעותי מהמהירות המותרת על פי החוק – 90 קמ"ש. עצם החשד לביצוע עבירה זו, יש בו כדי ללמד על מסוכנותו של המבקש.

עיון בגיליון ההרשעות של המבקש מלמד כי המבקש נוהג משנת 1986 ולחובתו 52 הרשעות. עברו התעברותי של המבקש בצירוף העבירה בה הוא חשוד מטים את כפות המאזניים לכיוון הותרת הפסילה על כנה, וודאי שלא ניתן לומר כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה של הקצין הפוסל.

התייחסתי גם לנסיבותיו האישיות של המבקש ,ולעובדה כי הוא זקוק לרישיון הנהיגה עקב מצבו הבריאותי של אביו ,אך לאור חומרת העבירה בה חשוד המבקש, ואף לאור עברו התעבורתי לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת הקצין הפוסל.

מכיוון שמצאתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד המיוחס למבקש, וכמו כן קיימת עילת מסוכנות, הרי שלא נראה לי כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל, וכי יש להתערב בהחלטתו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: