צוואת שכיב מרע שמשקפת את רצונו האמיתי של המצווה

1. התובעות, בנותיו של המנוח, הגישו בתאריך 18.5.00 תביעה לבימ"ש זה שעניינה פסק
דין הצהרתי וצו מניעה.

לטענתן, חיו המנוח והנתבעת מס' 1 שהיא אלמנתו בנפרד עובר לפטירת המנוח ובמשך תקופה
של למעלה מ-3 שנים, ובמהלך תקופה זו פנה המנוח לעו"ד מאיר דואק בנהריה כדי שיערוך
עבורו צוואה שבה תזכה התובעת מס' 1 ב-%50 מעזבונו, התובעת מס' 2

ב-%25 והנתבע מס' 3 שהוא בנו המאומץ של המנוח ב-%25 הנותרים.

הצוואה הנ"ל הוכנה אבל לא נחתמה, אך בתאריך 8 ,13.2.00 ימים לפני פטירתו, הביע
המנוח בפני שני עדים את צוואתו האחרונה בעל פה והם ערכו זכרון דברים והגישו אותו
כחוק לרשמת לענייני ירושה.

התובעות סבורות כי צו הירושה שניתן על ידי הרשמת לענייני ירושה ביום 5.4.00 ניתן
שלא כדין. יש להורות כי הוא בטל וליתן במקומו צו קיום צוואה.

2. כתב ההגנה הוגשה ביום 9.7.00 ובו נטען כי ב-8 החודשים האחרונים לחיי המנוח