צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ לשם אכיפת הסכם מזונות

1.         לפני בקשה דחופה לעיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב 1 (להלן: "המשיב"), שהינו תושב חוץ המתגורר דרך קבע בארה"ב, וזאת במסגרת תביעה לאכיפת הסכם אשר עיקרה קשור לאכיפת חיובים של המשיב בעניין מזונות הבנות המשותפות לצדדים.

2.         ביום 18.10.10 נעתרתי במעמד צד אחד לבקשה לעיכוב יציאה ונקבע דיון דחוף (הלוקח בחשבון כי המשיב הגיע לישראל לחתונת בנו למשך 7 ימים בלבד, ובמסגרת אותם הימים) תוך יום וחצי מתוך הכרה בדחיפות העניין.

3.         לדיון ביום 18.10.10 לא התייצבו המשיב או ב"כ, על אף שהמסירה שבוצעה ע"י ב"כ המבקשת הייתה כדין.  ב"כ המשיב מסר - באמצעות ב"כ המבקשת שהתייצב לדיון - כי הוא מבקש לדחות את הדיון לשבוע הבא ותואמו מועדים בין הצדדים. בהתאם לכך נקבע דיון להיום, יום 27.10.10.

4.         בדיון היום ניסיתי במשך שעה ארוכה לקדם הסכמה בין הצדדים, אולם הדבר לא צלח, על כן אני נדרשת ליתן החלטה כעת.

5.         יצויין כבר בראשית הדברים כי ההחלטה ניתנת בדחיפות מייד עם תום הדיון מאחר והמשיב הודיע כי יש לו כרטיס טיסה להלילה.

6.         בדיון בפני נשמעו טענות ב"כ הצדדים, הצדדים נחקרו וב"כ סיכמו בע"פ.

דיון

7.         בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") בית המשפט נדרש לבחון מספר קריטריונים להטלת צו עיכוב יציאה מהארץ ואדון בהם כסדרם.

א)      ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובענה

8.       בכל הנוגע לנטל ההוכחה הנדרש בבקשה לסעד זמני לקיום ראיות מהימנות לכאורה לעילת תובענה - הרי שבשלב הזה כל שעל מבקש הסעד להוכיח כי לא מדובר בתביעה משוללת יסוד. ראה: ע"א 2512/90 סופר גז חברה ישראלית נ' תופיני סער פד"י מ"ה(4) 409.

9.       על המבקשת להוכיח כי ישנן ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תובענה לאכיפת ההסכם.

10.     לצדדים שתי בנות משותפות. בשנת 1999 ושנת 2004 נחתמו הסכמים אשר אושרו וקיבלו תוקף של פסק דין.  בשני ההסכמים יש התייחסות לנושא המזונות.

11.     הצדדים האריכו בטיעוניהם האם ההסכם משנת 2004 ביטל או שלל את תקופו של ההסכם משנת 1999. אם כל הזהירות הראויה מאחר והדיון שבפני היה מצומצם לסעד הזמני, אני סבורה כי הצדק הוא עם ב"כ המבקשת. בהסכם משנת 2004 לא צויין כי ההסכם מבטל או בא להחליף את ההסכם משנת 1999. יתרה מכך, להסכם משנת 2004, צורף ההסכם משנת 1999 ובעת הדיון לאישור ההסכם נאמר כי מטרת ההסכם החדש הינה בשל חוב מזונות והצורך להסדירו. כמו כן צויין מפורשות בהסכם משנת 2004 כי: "הסכם זה יקרא להלן: "עידכון ותוספת להסכם מיום 13.1.1999".

כמו כן אין בידי לקבל את טענת המבקש כי לא ידע על מה הוא חותם ולא היה מיוצג. לדיון באישור ההסכם משנת 2004 התייצב המשיב עם ב"כ (אותו ב"כ המייצג אותו גם עתה). ב"כ הצהיר לפרוטוקול: "עברתי על ההסכם והוא מקובל" (ר' פרוטוקול מיום 15.7.2004, עמ' 1, שורה 9).

12.     במסגרת ההסכם משנת 2004 נקבע בס' 9 ו-10 כדלקמן:

"יתרת חוב המזונות העתידי בסך של $115,338 להלן; "יתרת חוב דמי המזונות. ישלם

זאב לזיוה, בתשלומים, בסך של 400 $ לחודש עבור כל אחת מהבנות, החל מיום 1/07/04

ועד הגיע כל אחת מהבנות לגיל 21 להלן: "תשלומי המלגות השוטפים."

"את תשלומי המזונות השוטפים, ישלם זאב לזיוה באמצעות הפקדת 12 המחאות