צו הקפאת הליכים לעיתונים מעריב ומקור ראשון

בקשה להקפאת הליכים ולהסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק").

הרקע לבקשה

1.         המבקשות הינן חברות המוציאות לאור שני עיתונים יומיים: "מעריב" היוצא לאור משנת 1948; ו"מקור ראשון" היוצא לאור מאז שנת 1997. המבקשות מעסיקות למעלה מ-480 עובדים באופן ישיר ומהוות לטענתן מקור פרנסה של מאות משפחות נוספות הנסמכות על פעילות המבקשות והוצאתן לאור של העיתונים. לטענת המבקשות, בתקופה האחרונה החריפה המצוקה התזרימית שלהן והן אינן מסוגלות לקיים את התחייבויותיהן השוטפות במועדן. נכון להיום, למבקשות אין מקורות תזרימיים מספיקים לצורך ביצוע תשלומים שוטפים לספקים ולעובדים. בנסיבות אלה, גיבוש הסדר נושים הינו הכרח המציאות וצו הקפאת הליכים הינו חיוני למבקשות לשם השגת מה שהן מכנות "שקט תעשייתי" לצורך ביצוע הליכי התייעלות מחויבים, השלמת עסקת מכירת פעילות העיתון "מקור ראשון" וגיבוש הסדר עם נושיהן.

2.         המבקשת 1 (להלן: "המבקשת" או "החברה") הינה חברה פרטית אשר הוקמה בשנת 2007. עיסוקה עד שנת 2012 היה הוצאה לאור והפצה של העיתון היומי "מקור ראשון". מבקשת 2 הינה חברה פרטית אשר הוקמה בשנת 2008. שתי המבקשות הינן חברות בבעלות משותפת של החברה "מדיה יהודית" (קדמ"י) בע"מ, חברה הקשורה לקבוצת "הירש מדיה". מנכ"ל החברות הינו מר שלמה בן צבי.

3.         בחודש ספטמבר 2012 הגישה קבוצת החברות שהחזיקה בעיתון "מעריב", בקשה למתן צו להקפאת הליכים לאור העובדה שהפעלתו של העיתון הייתה גירעונית ולא הייתה באפשרותה להמשיך את פעילותה. ביום 23.9.12 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב (במסגרת פר"ק 40721-09-12) על צו הקפאת הליכים כנגד "קבוצת מעריב" ומינה לה שני נאמנים (להלן: "הנאמנים"). ביום 21.10.12, רכשה חברת "אחוזת הירש ישראל תשנ"ד בע"מ" (שהינה חברה הקשורה למבקשת, להלן: "הרוכשת"), מידי הנאמנים את פעילות העיתון היומי "מעריב" תמורת 32.7 מיליון ש"ח. ביום 23.10.12 אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב את הסכם המכירה. בחודש נובמבר 2012 אישר דירקטוריון הרוכשת את העברת השליטה, הניהול והאחריות בפעילות עיתון "מעריב" ואתר האינטרנט nrg לידי המבקשת. רוב רובה של תמורת סכום הרכישה שולמה לקופת הסדר הנושים של קבוצת "מעריב" למעט סך של כ-2 מיליון ש"ח שטרם נפרע. בנוסף לרכישת הפעילות היומית של עיתון "מעריב" נרכשה פעילות המגזינים של קבוצת "מעריב". מיד לאחר מכן ובאישור הנאמנים נמכרה פעילות המגזינים לידי חברת "תכלת תקשורת בע"מ" (להלן: "תכלת") שהינה חברה שרוב מניותיה מוחזקות בידי משפחתו של מר בן צבי.

4.         נכון להיום, אפוא, המבקשת מפעילה את שני העיתונים, "מעריב" ו"מקור ראשון", כאשר קיימת הפרדה בין שתי הפעילויות בכל הנוגע להכנסות, הסחר והמנויים. משרדי העיתון "מקור ראשון" נמצאים בירושלים ואילו חלק ממשרדי עיתון "מעריב" נמצאים בעיר תל-אביב, כאשר לכל אחד קיים צוות עובדים משלו. עיתון "מעריב" מודפס ומופץ בעשרות אלפי עותקים בחנויות. לעיתון קיימים כ-25,000 מנויים ומועסקים בהוצאתו לאור כ-480 עובדים. יצוין עוד כי במסגרת הסכם הרכישה נחתם עם עובדי עיתון "מעריב" הסכם קיבוצי שהינו הסכם קיבוצי ראשון שנחתם בעיתונות הפרטית בישראל זה שנים ארוכות.

5.         בבקשה המבקשות תיארו את היקלעותן לקשיים כלכליים. גם עובר לרכישת פעילות העיתון "מעריב", הייתה המבקשת חברה גירעונית, אך בשנת 2010 היא הצליחה לצמצם את הפסדיה השנתיים לסך של כחצי מיליון ש"ח לעומת הפסד בשיעור 3 מיליון ש"ח בשנת 2009. בשנת 2011 רשמה המבקשת בדוחותיה הכספיים הפסד מצטבר של כ-11 מיליון ש"ח. במסגרת רכישת "קבוצת מעריב" ובנוסף לתמורה המוסכמת בסך 32.7 מיליון ש"ח כאמור, סוכם עם הנאמנים של "קבוצת מעריב" כי במידה ויושג הסדר נושים לנושי הקבוצה, תשולם תמורה נוספת בסך של 3 מיליון ש"ח בגין רכישת מניות של חברת "מעריב הוצאת מודיעין בע"מ" שהייתה חלק מ"קבוצת מעריב". מאחר והתגלו בין הרוכשת ובין הנאמנים מחלוקות והועלו טענות שונות לגבי התחשבנויות ביניהם, סוכם בחודש יולי 2013 שסכום הרכישה יעמוד על 21 מיליון ש"ח ולא על 37 מיליון ש"ח כפי שהוסכם בתחילה, כאמור, בתוספת אותם 3 מיליון ש"ח בגין מניות חברת "מעריב הוצאת מודיעין בע"מ".

6.         היו ניסיונות להבריא את עיתון "מעריב" אך בסופו של יום צברה החברה התחייבויות וחובות בלתי צפויים בסך של למעלה מ-50 מיליון ש"ח. כחלק מתוכנית הרכישה הושקעו והוזרמו בפעילות החברה כ-90 מיליון ש"ח על ידי בעלי השליטה בחברות ו/או על ידי חברות קשורות. ברם, בחודש ינואר 2014 חלה הידרדרות מהותית במצבה של החברה עד אשר נאלצה לטענתה להגיש בקשה זו. לטענת המבקשות היו ארבעה גורמים עיקריים שהובילו את החברה למצבה הגירעוני הנוכחי: ההפסדים המצטברים שגרמו לגירעון מצטבר; ירידה של כ-40% ברמת התפוצה של העיתון "מעריב"; כישלון ניסיונות לגיוס הון; וסיום העסקתם של נושאי משרה בכירים בהנהלת "מעריב".

7.         לטענת המבקשות החובות של החברה עומדים כיום על למעלה מ-5 מיליון ש"ח לחברת "תכלת"; למעלה מ-10 מיליון ש"ח לעובדים; למעלה מ-2 מיליון ש"ח לרשויות מע"מ ועיריות; סך של כ-2.4 מיליון ש"ח חוב דמי שכירות; כ-20 מיליון ש"ח חובות לספקים ונותני שירותים; והלוואות בעלים בסכום של 90 מיליון ש"ח. לעומת החובות, נכסי המבקשת מוערכים על ידה ב-2.4 מיליון ש"ח עבור רכוש קבוע; מוניטין בכ-10 מיליון ש"ח; פיקדונות נזילים בידי ספקים בסך של כ-1.2 מיליון ש"ח וחוב לקוחות בסך של כמיליון ש"ח.

8.         תכנית ההבראה והשיקום של המבקשות תאפשר לטענתן שיקום מלא של המבקשות לצד פירעון "מושכל הדרגתי" של 100% החובות לנושים במשך 48 חודשים. התכנית מבוססת רובה ככולה על שינוי מערכתי בחברה כך שיוקטן הגירעון התזרימי שלה. מטרת התכנית היא להשאיר את פעילות עיתון "מעריב" עם נכסים רווחיים ויציבים שיאפשרו את החזר 100% מהחובות. התכנית מבוססת על שלוש רגליים: השלמת מכירת פעילות העיתון "מקור ראשון" ל"תכלת"; מכירת אתר האינטרנט nrg; ומימוש תכנית ההתייעלות בפעילות העיתון "מעריב" במסגרת החברות. לטענת המבקשות, ללא אישור הסכם מכירת הפעילות של "מקור ראשון" כשלב ראשון ובאופן מיידי אין ולא קיימת היתכנות להקפאת ההליכים, שכן אלמלא ביצועו של ההסכם, אין באפשרות החברות לממן את תקופת הקפאת ההליכים והליכי השיקום. בסופו של יום, לאחר מכירת פעילות "מקור ראשון", מכירת אתר האינטרנט nrg אשר גורם להפסד חודשי בסך של כ-250,000 ש"ח ותכנית ההתייעלות של "מעריב" המבוססת בין היתר על מתן שירותים לחברה על-ידי "תכלת" וצמצום עלויות כוח-אדם, אמורה להביא למבקשות רווח חודשי צפוי בסך של כ-880,000 ש"ח.

המבקשות הציעו למנות את רואה חשבון חן ברדיצ'ב (ממשרד אבידור-ברדיצ'ב-גזית, משרדי רואה חשבון) כנאמן להסדר הנושים.

התנגדות הנאמנים

9.         הנאמנים הלינו על כך כי רק מבקשת הקפאת ההליכים הם למדו כי בניגוד מוחלט להתחייבות שניתנה על ידי הרוכשת במסגרת התוספת להסכם הרכישה מיום 21.10.12, פעילות "מעריב" הועברה למבקשת, בטרם שולמה להם מלוא התמורה. התוצאה היא כי הפעילות והנכסים שהיו אמורים לשמש כערובה לקיום הסדר הנושים של מעריב הועברו על ידי בעל השליטה לחברה אחרת שבשליטתו בטרם קיים את מלוא התחייבויותיו לפי התוספת להסכם הרכישה. כל זאת, מבלי לקבל את אישור הנאמנים ו/או את אישור בית המשפט המחוזי בתל-אביב, המפקח על הליכי הסדר הנושים של "מעריב". בשל כך נתבקש להורות על השבת הפעילות לרוכשת עד לתשלום מלוא התמורה לקופת הנאמנים, ובהתאם לכך לנהל את ההליך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. למצער, יש להורות על הפרדה בין הנכסים והפעילות של "מעריב" לבין הנכסים והפעילות של "מקור ראשון" על מנת שלא לפגוע בנושי "מעריב" פגיעה נוספת על זו שכבר נפגעו כתוצאה מקריסת "מעריב".  

10.       הנאמנים הוסיפו כי מבקשת ההקפאה עולה שהעסקת עובדי "מעריב", אשר המבקשת התחייבה להעסיק במסגרת הסכם הרכישה, נעשתה באמצעות מבקשת 2, חברה העוסקת בהעסקת עובדים בלבד, נעדרת נכסים. דבר זה מעלה חשש כבד לגבי כוונות בעל השליטה ברוכשת להמשך העסקת העובדים כפי שהתחייב כלפיהם.

11.       באשר לבקשה לאשר את העברת הפעילות של עיתון "מקור ראשון" לחברה אחרת שבבעלות בני משפחת בן צבי - חברת "תכלת", נטען כי בעניין זה רב הנסתר על הגלוי. לדבריהם, מבחינת נושי מעריב מדובר בלא פחות מ"שערורייה", שכן במקום שנכסי מעריב ישמשו לתשלום עבור נושי מעריב, ונכסי מקור ראשון ישמשו לתשלום עבור כל נושי מקור ראשון, מתבקש למעשה שנכסי מעריב ישמשו כמקור לתשלום גם לנושי מעריב וגם לנושי מקור ראשון, ואילו נכסי מקור ראשון יועברו לחברה אחרת בשליטת בני משפחתו של בעל השליטה. בצדק ציינו המבקשות כי אישור מכר ל"משקיע מוכן" אגב בקשת הקפאת הליכים הינו חריג ביותר, ובמקרה זה אין מקום לתת לכך יד. המבקשות עותרות למעשה למכירת נכסיהן תמורת "נזיד עדשים" לחברה שבבעלות בני משפחתו של בעל השליטה בהן, ללא ביצוע הליך של הזמנה להציע הצעות, ללא תשלום תמורה כלשהי שתשמש לתשלום לנושים ותוך מתן היתר לפיטורי עובדים בניגוד לכאורה להתחייבות קודמת. הנאמנים הוסיפו כי בבקשה צוין כי החוב לתכלת בסך של 5.25 מיליון ש"ח הינו חוב מובטח בשעבוד ספציפי, אך בדיקת הנתונים שצוינו בבקשה ועיון בנספחיה מעלה תמונה מטרידה לפיה ההלוואות הועמדו על ידי תכלת החל מסוף חודש אוקטובר 2013, ורק ביום 12.02.14 נחתם הסכם שיעבוד לפיו יירשם שיעבוד קבוע ראשון על כלל ההכנסות והתקבולים העתידיים הצפויים להתקבל בחשבונות מקור ראשון. השעבוד נרשם רק ביום 26.02.14, כשבוע לפני הגשת בקשת ההקפאה. בנסיבות אלו עולה חשש כי מדובר בהעדפת מרמה, ולא ברור כלל האם השעבוד מבטיח את ההלוואות שהועמדו עובר למתן השעבוד. במידה ויתברר שתכלת אינה נושה מובטחת, או מובטחת באופן חלקי, הרי שלהצעתה אין כל ערך בהעדר משמעות למחילת החוב כלפיה. גם במידה ויתברר שהשעבוד תקף, קיים חשש שמדובר בניסיון להברחת נכסים.

12.       עוד טענו הנאמנים כי יש לקיים את הדיון בבקשת ההקפאה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שכן בקשה זו היא למעשה המשך ישיר של תיק חדלות הפירעון והסדר הנושים של "קבוצת מעריב" שהתנהל כאמור, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. מדובר במשקיע שרכש חברה חדלת פירעון, וכעת, עוד בטרם סיים לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו במסגרת אותו הליך, הוא פנה לבית משפט זה, על מנת לפתוח הליך נוסף, תוך התעלמות מההליך המנוהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב שהוא הפורום הטבעי לדון בבקשה. בייחוד הדבר נכון, נוכח בקשת המבקשות להעברת נכסים ופעילות של "מעריב" בניגוד להוראות התוספת להסכם הרכישה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. מה גם, שבהסכם הרכישה נקבעה תנית שיפוט ייחודית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בכל הקשור לתוספת להסכם.

13.       לגופו של הסדר הנושים המוצע טענו הנאמנים כי מדובר בהצעה לאקונית שאינה יכולה להיקרא בשם "הסדר נושים". המבקשות מציגות מצג לפיו מוצע לנושים החזר של 100% מחובם בפריסה של 48 תשלומים חודשיים, מבלי לפרט את המקור שאמור לשרת את התשלומים הללו מלבד טענה ל"תזרים המזומנים הפנוי (Free Cash Flow) הצפוי להיווצר כתוצאה מהמשך פעילותה של החברה כ'עסק חי'". המבקשות לא העמידו כל ערובה או בטוחה לתשלום התחייבויות זו, ומדובר כנראה ב"שיק ללא כיסוי".

תגובת המבקשות

14.       בתגובה טענו המבקשות כי אין כל בסיס לטענה לפיה פעילות "מעריב" הועברה ללא אישורם, שלא בידיעתם ובניגוד להסכמים. אדרבה, פעילות "מעריב" שנרכשה הועברה בסמוך לאחר מועד הרכישה בידיעתם ובהסכמתם בכתב של הנאמנים. הדבר עולה במפורש ממכתב ב"כ הנאמנים מיום 19.12.12 בו ציין "לכל מאן דבעי" כי בהתאם לאישור בית המשפט למכירת פעילות "מעריב" לרוכשת, החל מיום 8.11.12 עברו השליטה והניהול של הפעילות השוטפת של "קבוצת מעריב" לאחריות הרוכשת או לידי חברות אחרות מטעמה. המבקשות הוסיפו כי בהסכם ובתוספת לו ניתנה הסכמה מפורשת שהרוכשת זכאית להעביר או להסב את פעילות "מעריב" או חלק מפעילות זו לחברות קשורות. כמו כן, כל התשלומים ששולמו בגין הרכישה שולמו מהמבקשת לרבות השיקים המוחזקים על ידי הנאמנים.