צו המורה על מסירת צוואות של מנוח

פתח-דבר

1.         בבקשה זו עותרות המבקשות ליתן צו למסירת צוואותיו של המנוח א. א. ז"ל (להלן: " המנוח"), ככל שהן מצויות בידיהם ו/או בשליטתם של מי מהמשיבים, בהתאם לסעיף 75 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: " חוק הירושה").

הצדדים להליך

2.         א.         המנוח, איש עסקים אמיד, הלך לבית עולמו ביום 16.2.00.

ב.         המבקשות הינן בנותיו של המנוח. המשיב מס' 2 הינו בנו של המנוח.

ג.          המשיבה מס' 1 הינה אלמנת המנוח, אימם של המבקשות והמשיב מס' 2.

3.         המשיבים מס' 5-3 היו פרקליטיו של המנוח בזמנים שונים במהלך עסקיו.

רקע עובדתי

4.         בין המבקשות לבין המשיבים מס' 2-1 התנהל סכסוך ממושך בעניין עזבון המנוח, אשר התברר בפני מותב זה במסגרת תיק משפחה 39980/01 ותיקי עזבונות 00/ 2- 1- 15000.

5.         ביום 25.1.01 השכילו הצדדים להגיע להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק-דין ביום 31.1.01. במסגרת ההסכם נקבע כי הצדדים יפנו בבקשה משותפת ומוסכמת למתן צו קיום לצוואת המנוח מיום 5.1.99 (להלן: " צוואת 99'") וכן נקבעו הסדרים לחלוקת העזבון.            

            ביום 5.2.03 הגישו הצדדים תוספת להסכם הפשרה, אשר אושרה ביום 7.7.03.

6.         ביום 29.7.03 ניתן צו קיום לצוואת 99'.

7.         לטענת המבקשות, נודע להן כי פרט לצוואת 99' ערך המנוח שתי צוואות נוספות. האחת, בשנת 1991 ע"י המשיב מס' 5 (להלן:" צוואת 91'") והשנייה, בשנת 1997 ע"י המשיב מס' 3 (להלן:" צוואת 97'").

8.         זאת ועוד, לטענת המבקשות מעיון בצוואת 99', עולה, כי המנוח חתם מעל למילים "אש. א.". בנסיבות אלה, אין זה מתקבל על דעתן שהמנוח היה חותם על מסמך שאיננו שמו האמיתי, באשר הוא היה אדם מאד דייקן, אלא אם כן הוא לא היה מודע, בעת המועד הנכון של החתימה, על מה הוא חותם. לטענת המבקשות בידי המשיב מס' 4 מצוי עותק מקורי נוסף של צוואה זו.

9.         בשנת 2003 פנו המבקשות למשיבים מס' 5-3 בבקשה לקבל את הצוואות הנוספות, משנת 91' ו-97' וזו המקורית משנת 99', אולם לטענתן נתקלו בסירוב. כפועל-יוצא, הוגשה הבקשה דנן.

עמדות הצדדים

10.        לטענת המבקשות יש להורות על מסירת הצוואות המצויות בידי המשיבים מס' 5-3 בהתאם לסעיף 75 לחוק הירושה, ואלו הם נימוקיהם;

*           סעיף 75 לחוק הירושה מחייב את מי שבידיו צוואה להגישה לרשם לענייני ירושה, בכל מקרה, בין אם הוא מבקש את קיומה ובין אם לאו. החובה למסירת צוואה הינה מוחלטת. מרגע שנודע לאדם על מותו של המצווה והצוואה נמצאת בידו, עליו למסרה לרשם לענייני ירושה באופן מיידי.

*           הוראת סעיף 75 הינה חד משמעית וקטגורית. לפיכך, נימוקיהם של המתנגדים מכל סוג שהוא, הן של חיסיון והן של בטלות צוואות קודמות אינם ממין העניין. גם הטענה כי יש בבקשה משום ניסיון לבטל את צו קיום הצוואה אינה רלוונטית כלל. סעיף 75 לחוק הירושה אינו מתנה את המסירה בכל תנאי שהוא.