צהל ואח' נ' לוי ואח'

פסק דין (חלקי)

מבוא

לפניי, תביעת התובעים, תושבי חוץ המתגוררים בקוסטה ריקה לקבוע כי יש ליתן צו מניעה קבוע המורה על מחיקה ממרשם המקרקעין, של הערת האזהרה שנרשמה ביום 28.7.09 (להלן: "הערת האזהרה") על זכויות התובעים בנכס הידוע כגוש 6324 חלקה 84 (להלן: "הנכס") וכן לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 438,971 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ובצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

התביעה הוגשה כנגד הנתבע 1 – מר יוסי לוי (להלן: "לוי") אשר בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו עסק, בין היתר, באיתור נכסים שאינם רשומים על שם בעליהם ובאיתור מי שזכאי להירשם כבעלים של אותם נכסים.

התביעה הוגשה גם כנגד הנתבע 2 – מר מרדכי (מוטי) קופלמן (להלן: "קופלמן") אשר לוי המחה לו את זכויותיו וחובותיו (לוי וקופלמן ייקראו להלן יחדיו: "הנתבעים").

בד בבד עם הגשת תביעתם הגישו התובעים בקשה למתן סעד זמני שיורה לנתבעים למחוק את הערת האזהרה.

הנתבעים הגישו תשובה לבקשה ובמסגרתה העלו, בין היתר, טענות מקדמיות בבקשה לחייב את התובעים בהפקדת ערובה בהיותם תושבי חוץ ובהמצאת יפוי כוח בחתימת התובעים עצמם.

בהחלטתי מיום 8.2.10 נעתרתי לבקשות המקדמיות הנ"ל של הנתבעים, הורתי לתובעים להפקיד בקופת בית המשפט סך במזומן של 20,000 ₪, או ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת הוצאות הנתבעים וכן על המצאת יפוי כוח בחתימת התובעים עצמם. התובעים מילאו אחר החלטתי, אולם עליהם להמציא יפוי כוח בחתימת התובע 2 נושאת באישור קונסולרי.

בעקבות זאת התקיים ביום 8.4.10 דיון בבקשה במהלכו סיכמו הצדדים את טענותיהם. הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פס"ד חלקי בעתירת התובעים למתן צו עשה קבוע המורה על מחיקת האזהרה בד בבד עם מתן החלטה בבקשה לסעד זמני. באשר לתביעה הכספית – זו תידון בפני מותב אחר, כפי שנהוג בבימ"ש זה.

כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

מיהות המחלוקת שבין הצדדים

אקדים ואומר כי אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים בכל הנוגע לעובדות בעטיין עותרים התובעים למחיקת הערת האזהרה. המחלוקת הינה בשאלה האם יש להיעתר לבקשה – אם לאו.

אפרט להלן את העובדות שאינן שנויות במחלוקת הנדרשות למתן פסק דין חלקי בתביעה למתן צו עשה.

בשנת 2005 לערך פנה לוי באמצעות באי כוחו אל התובעים ומסר להם כי יש בידו מידע על רכוש אשר, ככל הנראה, יש להם זכויות בו והציע לאתרו בעבורם. לאחר מו"מ שהתנהל בין הצדדים שיוצגו על ידי עורכי דין – נחתם ביום 27.1.06 הסכם בין התובעים לבין לוי (להלן: "ההסכם הראשון").

בהתאם להסכם הראשון, לוי זכאי יהיה לתמורה עבור מימוש זכויות התובעים ברכוש שיאתר עבורם בשיעור של 32.5% משווי הרכוש. בסעיף 3 להסכם הראשון נקבע כי מימוש, במקרה שעסקינן במקרקעין, משמעו - רישום המקרקעין על שם התובעים. כן נקבע כי במקרה של נכס מקרקעין – מועד תשלום שכה"ט יהיה 5 חודשים מיום רישום הזכויות ע"ש התובעים, או 14 ימים לאחר חתימה על הסכם למכירתו לצד ג' – המוקדם מביניהם.

כן הוסכם בין הצדדים כי היה ולחילופין הנכס יימכר לקונה שיאותר על ידי לוי – תשולם לאחרון תוספת שכ"ט בשיעור של 3% והמועד לתשלום כל שכה"ט יידחה עד לאחר מכירת הנכס וישולם מתוך כספי התמורה (סעיף 6.3.2 להסכם).

כמו כן נקבע בהסכם הראשון כי לוי יהא רשאי לרשום הערת אזהרה ו/או משכון זכויות התובעים בנכס שיאתר עבורם וזאת להבטחת שכה"ט המוסכם. כן הוסכם כי "... ההערה תמחק כנגד תשלום שכה"ט ל..." לוי (סעיף 6.4 להסכם).

לאחר חתימת ההסכם הראשון הודיע לוי לתובעים כי איתר את "הנכס" אשר לתובעים יש זכויות בו מכוח ירושה. זכויות התובעים בנכס מהוות 75% מזכויות הבעלות בנכס. יתרת 25% הזכויות בנכס שייכות לה"ה דליה פריבר ועדילה גולדמן (להלן: "הבעלים הנוספים").

ביום 8.1.08 נחתם הסכם מכר בין המבקשים והבעלים הנוספים מצד אחד לבין הגב' תמר גיטמול ואח' (להלן: "הרוכשים") לפיו נמכרו מלוא הזכויות בנכס לרוכשים (להלן: "הסכם המכר").

ביני לביני התגלעו מחלוקות בין התובעים ללוי שבסיומן הוסכם כי התובעים ישלמו ללוי את התמורה לפי שווי המכירה בפועל במועדים שסוכמו בין הצדדים ובהתאם לכך נחתם בין הצדדים ביום 30.11.08 הסכם נוסף (להלן: "ההסכם השני").