צדיק אליהו נ' מרדכי סויסא

פסק דין

1.מדובר בתביעה ובתביעה שכנגד בקשר לזיכרון דברים למכירת דירה בערד שבוטל.

2.התובע טוען כי ערך זיכרון דברים עם הנתבע לרכישת דירתו, ביום 19/12/07, כאשר הנתבע הבטיח לו שיש אישורים לסגירת המרפסת ובבדיקה התברר שאין אישורים כאלה, ולכן הוא ביטל את ההסכם ודורש החזר של 2,000 ₪ מקדמה שמסר לנתבע.

3.מנגד הנתבע הגיש תביעה נגדית ולטענתו עשרה ימים לאחר זיכרון הדברים התקשר התובע ואמר לו שכנראה לו יוכל לממש את ההסכם, וכבר אז הבהיר לו הנתבע כי הוא לא יחזיר לו את המקדמה.

4.אין מחלוקת כי שני הצדדים ישבו בחיבוק ידיים ורק בחלוף שנה וחצי פנה התובע לראשונה לנתבע בדרישה שיחזיר לו את הכסף, וכן פיצוי מוסכם בגין הפרת החוזה.

5.בדיון בפניי אישר התובע בחקירתו כי לא בטוח שהתובע אמר שיש אישורים למרפסת ויכול להיות שהוא אמר שניתן להגיש אישורים לסגירת מרפסת, ואף התובע אישר כי הוא הציג בפני הנתבע שחלק נכבד מהדירות בסביבה סגרו את המרפסת, ולכן אין מניעה להשיג אישורים כאלה אלא שהדבר כרוך בפרוצדורה.

6.בדיון עוד הוסיף התובע טענות שאינן מופיעות בכתב התביעה, כאילו הבעיה הייתה עם השגת אישורים נוספים כדוגמת אישור טאבו, ארנונה וכדומה. הנתבע העיד בפניי כי לא הייתה שום בעיה להשיג את כל האישורים הללו אם התובע היה קובע עימו פגישה אצל עורך דין כפי שהוא ביקש.

7.עוד העיד התובע בפניי, כי בשלב מאוחר יותר נודע לו כי הנתבע רכש את הדירה רק חודשיים קודם תמורת 120,000 ₪, ומכר אותה לתובע תמורת 147,000 ₪ ולכן הוא חש כי הוא רומה.

8.התובע גם אישר בפניי כי עוד בחודש דצמבר דהיינו, ימים ספורים לאחר זיכרון הדברים מיום 19/12/07, הוא ערך הסכם רכישה לגבי דירה אחרת בערד.

9.בנסיבות אלה, אני מקבל את גרסתו של הנתבע כי מבחינתו לא הייתה שום מניעה לקדם את החוזה והתובע הוא שהפר את החוזה וביטל את זיכרון הדברים, לאחר שחש שרומה עקב שיקול עסקי, ולא עקב כל מחדל מצד הנתבע. משהתובע ביטל את העסקה, עקב שיקול עסקי ולא עקב מחדל של הנתבע, מן הסתם זכרי הנתבע לפיצוי המוסכם בסך 1,000 דולר ולכן השאיר בידו את המקדמה בסך 2,000 ₪, והדברים ברורים.

10.בנסיבות אלה אני מוצא מקום לדחות את התביעה העיקרית. באשר לתביעה שכנגד הנתבע בהגינותו ציין כי למרות שתבע את הפיצוי המוסכם בסך 1,000 דולר, הרי שהוא מוותר עליו והסתפק ב- 500 ₪ בגין הוצאותיו, לרבות הוצאות משפט, בטיפול בפרשה זו.

11.אשר על כן, ישלם התובע העיקרי לנתבע העיקרי סך של 500 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה שכנגד, 12/8/09 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי.

ניתנה והודעה היום י"ב אייר תש"ע, 26/04/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: