צברי ואח' נ' סופר ואח'

החלטה

בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ של מר אריה בין היא הבקשה שהגישו המנהלים המיוחדים של החייבת בתיק זה.

בקשה לעכב יציאתו מן הארץ של מר בין כבר הוגשה לפני זמן קצר ואף התייחסתי אליה; בעקבות דברי ראו המנהלים המיוחדים לתת הודעת השלמה. אומר כבר כי אין בהשלמה כדי לבסס עילה לעיכוב ביצוע נגד מר אריה בִּין שהוא צד ג' ולא משיב בתיק זה.

העובדה כי המנהלים המיוחדים סבורים שבעל התפקיד בהליך הפש"ר של מר בין פועל ברשלנות צריכה למצוא את פתרונה במסגרת התיק של מר בין ולא במסגרת ההליך הזה; גם העובדה שמר בין חייב כספים למנהלים המיוחדים או לחייבת – אין בה לשנות את העיקר, קרי, כי הסעד איננו זה המבוקש כאן ובודאי לא במסגרת תיק הפש"ר של החייבת; תביעה נגד מר בין, ככל שיש למנהלים המיוחדים מחייבת נקיטת הליכים אחרים בתיק שבעל הדין הוא מר בין.

הגם שהתנהלות מר בין אינה סבירה בעיני המנהלים המיוחדים אין בכך כדי להקים עילה נגד מר בין בתיק פשיטת הרגל של החייבת, וממילא לא ניתן לעכב את יציאתו מן הארץ שעה שאין הוא המשיב הרלוונטי כמשמעו בתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי.

תקנה 384 לתקנות סדר הדין מסמיכה את בית המשפט ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד "המשיב, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות... וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין...".

אני שבה ומדגישה כי בענייננו מדובר בהליך שהגישה החייבת במסגרת הליכי הפש"ר, הליך שנועד להגן עליה מפני נושיה, ולא ברור לי כיצד הפך מר בין להיות המשיב בתיק זה.

אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ח' אדר ב תשע"א, 14 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: