צביה חזקיה נ' ביטוח לאומי ירושלים - הלשכה המשפטית

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובעת להכיר בתביעתה כמי שנפגעה בעבודה בגין אירוע שארע בגן הילדים בו נפלה משולחן עליו עלתה. אשר לטענתה ארע ביום הלימודים הראשו ב-3/9/06.

הנתבע דחה את תביעתה במכתב מיום 3.9.06 ולפיו לא ארע לתובעת אירוע תאונתי.

העובדות

התובעת מנהלת גן פרטי ומשמשת בו כגננת לפחות עד 14.9.09 מועד רישום המוסכמות.

לתובעת היתה סייעת בגן.

התובעת הגישה את תביעתה למוסד לביטוח לאומי ביום 23.7.08 בו התייחסה במכתב מצורף לאירוע שארע ביום 3.9.06 ביום הראשון ללמודים לאותה שנה. גם מכתב זה נושא תאריך 15.9.08.

המחלוקת

האם אירע אירוע תאונתי הנטען על ידי התובעת ביום 3.9.06.

האם יש שיהוי בהגשת התביעה על ידי התובעת המקשה על בירורה על ידי הנתבע ובגין כך יש לדחות את התביעה.

ככל שהתשובה לשאלה 1 חיובית, האם יש קשר סיבתי בין הנזק ממנו סובלת התובעת לבין האירוע הנטען.

הכרעת הדין

בתצהירה של התובעת היא טוענת כי ביום הראשון ללימודים ב 3.9.06 שהוא יום א' בשבוע, לאחר סיום השהות של הילדים בגן התחילה לסדר את הגן "עם הסייעת שלי הגב' תמר כהן... העובדת המסייעת לי בגן עזרה לי לקום ואז ישבתי לנוח בגן".

בחקירתה הנגדית בפנינו היא מציינת "אחרי שירדתי אני נוחתת על הרצפה... היא מנסה להרים אותי ... ". (עמ' 1 שו' 10-17).

גם בחקירתה של התובעת על ידי חוקר המל"ל (נ/6), היא מציינת כי תמי נמצאת לידה (עמ' 1 באמצע). אולם מעדות תמי עולה כי התובעת קמה לבד ואף אחד לא עזר לה וכי באותו רגע משהי קראה ותמי יצאה אליה ולא סייעה לתובעת לקום..(עמ' 8 ש' 2-6).

באשר לשאלה מדוע לא ספרה שנפלה בעבודה בט.ר.ם. עת פנתה לטיפול. טענה שכן ספרה ואולי המילה נשמטה (עמ' 2 שו' 5 ואילך).

אולם, לא היה לתובעת תשמענה מתקבל על הדעת מדוע התעודה הראשוה לנפגע בעבודה ניתנה רק ב 28.7.08 שנתיים אחר האירוע הנטען. כל שהסבירה הוא שנפל לידייה מסמך פרסום של עורכי דין ולכן התחילה בפרוצדורה וכי נקלעה לקושי כלכלי.

כך גם לא ידעה להסביר מדוע חודשייים לאחר הנפילה בביקורה אצל ד"ר פופה לא רשום סיפור חבלה , ההיפך, רשום במפורש כאבי צוואר ויד שמאל "ללא סיפור חבלה". (עמ' 2 שו' 13-18, נ/3). במקרה כזה ההנחה היא כי הרופא שאל ואח"כ כתב.

התובעת אומרת מפורשות כי איננה יכולה להסביר זאת.

על כן יש ברישום הרפואי, המאוחר, גם כדי לסתור טענתה.