צביאלי נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.לפניי בקשות הצדדים להעברת שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין, פרופ' שמואל גוטליב. כן עמדו לפניי תגובות הצדדים, המתנגדים כל אחד מהם לשאלות הצד שכנגד, וכן חוות דעתו של המומחה.

2.לאחר שקראתי את הבקשות, התגובות וחוות הדעת, הגעתי למסקנה כדלקמן:

ביחס לשאלות ההבהרה שמבקש התובע להעביר למומחה

3.אין להתיר את שאלה 1 – השאלה בה עלינו להכריע היא שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לאירוע הלבבי שעבר התובע. שאלת רמת ההחמרה בתפקוד התובע אינה עומדת לפנינו אלא היא תובא לפני הוועדה הרפואית שתקבע את דרגת נכותו של התובע.

4.אין להתיר את שאלות 2 ו-3 – קביעתו של המומחה כי "יש להכיר במחלה בעורק ה LAD בלבד כנשוא התביעה" מתייחסת לאמור בחוות דעתו של פרופ' זגר ביחס לקביעת אחוזי הנכות של התובע. כאמור, נושא אחוזי הנכות ובמסגרתו גם שאלת היקף ההחמרה אינם מצויים לפנינו. לפיכך האמור בחוות הדעת בעניין זה אף הוא אינו רלבנטי ולא יילקח בחשבון במסגרת פסק הדין. לאור זאת, אין להתיר שאלות הבהרה בעניין זה.

ביחס לשאלות שמבקש הנתבע להעביר למומחה

6.הנני מתיר את שאלה 1 (סעיף 5 לבקשה), אך לא בנוסח המבוקש על ידי המוסד. אכן, בעובדות שנקבעו על ידי בית הדין לא נאמר שהתובע חש ברע ביום 29.12.11 וביום 30.12.11. עם זאת, בית הדין גם לא קבע כי התובע "חש בטוב".

לפיכך, יש להתיר את השאלה הבאה:

בניגוד לאמור בחוות דעתך בסעיפים 3-4, כי התובע חש ברע ביום 29.12.11 וביום 30.12.11, הרי שבעובדות שנקבעו על ידי בית הדין לא נקבע דבר ביחס לשאלה כיצד חש התובע בימים אלה (טוב או רע). בשים לב לתיאור העובדתי כאמור, האם משתנה חוות דעתך?

7.הנני מתיר את שאלה מספר 2 (סעיף 6 לבקשה) – מאחר שבתגובת התובע הוא סבור כי שאלה זו לכאורה מסייעת לו, לא מצאתי מקום שלא להתיר העברת השאלה למומחה.

8.אין להתיר את שאלה 3 (סעיף 8 לבקשה) על כל סעיפיה – חלקה הראשון של השאלה הינו תיאורטי ואף אינו רלבנטי לתובע, בין היתר מאחר שהוא עוסק באדם בריא, כאשר אין מחלוקת כי התובע בענייננו אינו כזה. ביחס לחלקה השני של השאלה, אין מדובר בשאלה שמטרתה להבהיר את חוות הדעת, שכן מחוות הדעת עולה כי המומחה התייחס במפורש למצבו הרפואי של התובע, ולמרות זאת קבע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין התסמונות שאובחנו אצל התובע ביום 31.12.11.

9.אין להתיר את שאלות 4-5 (סעיפים 9-10 לבקשה) – שכן הן אינן באות להבהיר את חוות הדעת. המומחה התייחס לכך שחסימת עורק ה LAD התרחשה ככל הנראה כשלושה שבועות לפני האירוע. מכאן שלאירוע לא היתה השפעה על החסימה כאמור. עם זאת, המומחה קבע כי למרות זאת קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לאוטם שריר הלב בו לקה התובע, משהאירוע החריג "היה אפוא הטריגר ו"המכה בפטיש" לבוא האוטם בצורה שארע".

חלקה של השאלה הנוגע לאחוז הנזק שנגרם לתובע – אינו רלבנטי לדיון שלפנינו, המתמקד בשאלת הקשר הסיבתי, ולא באחוזי הנכות של התובע.

10.אין להתיר את שאלה 6 (סעיף 11 לבקשה) – כפי שפורט לעיל, המומחה קבע כי האירוע החריג היה גורם מכריע, בלעדיו לא היה האירוע הלבבי מתרחש במועד בו התרחש. לפיכך, אין מקום לשאול שוב מה היתה השפעת תנאי עבודתו של התובע על האירוע, באחוזים. גם כאן, ככל שהדבר נוגע לשאלת היקף הנזק, אין הנושא עומד לפנינו.

סיכום

11.לאור האמור, בקשת התובע להעברת שאלות הבהרה – נדחית.

בקשת הנתבע להעברת שאלות הבהרה מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.

החלטה על העברת שאלות בהרה למומחה – תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ד, (07 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: