צבטאני ואח' נ' בנימין

החלטה

המבקש (להלן" "הנתבע") עותר למחיקת מסמך שצורף לכתב התביעה (נספח ד') ואשר לטענתו הוחלף בין הצדדים במסגרת הליכי מו"מ לקראת פשרה וכן למחיקת סעיפים מכתב התביעה הנוגעים לאותו מסמך.

הצדדים לתביעה הינם בעלי דירות בבניין ברח' מוריס פישר 19 בירושלים. דירת התובעת 1 מצויה בקומה שמעל דירת הנתבע ודירת התובע 2 מצויה בקוצה שמתחת לדירת הנתבע. דירת הנתבע היתה בבעלות הגב' שושנה אסייג ז"ל. בשנת 2002 הועברה הדירה אל בתה, הגב' רבקה פינסקי ובינואר 2011 רכש הנתבע את הדירה מהגב' פינסקי.

בכתב התביעה נטען, כי בשנת 1991 החליטו התובעים יחד עם שאר דיירי הבניין על הרחבת דירתם. התובעים נשאו בכל ההוצאות שנדרשו להשגת האישורים, לרבות פעולות התכנון ועלויות הבנייה וביצעו את ההרחבות בדירותיהם. הגב' שושנה אסייג ז"ל (להלן: "המנוחה") בחרה שלא להרחיב את דירתה ועל כן לא נטלה חלק בהוצאות ההרחבה. לנוכח העובדה שהמנוחה לא השתתפה בעלויות השונות, היא התחייבה לא לעשות שימוש בתוספות וביסודות שנבנו על ידי התובעים כל עוד לא תשלם את חלקה בבניית היסודות.

כתוצאה מההרחבה נוצרה מחוץ לדירה רצפה, שהיא תקרת ההרחבה של התובע 2 וכן תקרה, שהיא רצפת ההרחבה של התובעת 1. הן המנוחה והן הגב' פינסקי לא עשו שימוש בחלק שנוצר מהרחבת הדירות של התובעים.

ביום 24.1.11 מכרה הגב' פינסקי את הדירה לנתבע. מיד לאחר שהדירה נמכרה, החל הנתבע לבצע עבודות שיפוצים ולבנות חדר בחלק שנוצר מההרחבות שביצעו התובעים. התובעים פנו לנתבע בדרישה לתשלום חלקו היחסי בעלויות בניית היסודות ובתשלומים הנלווים, אך הוא התנער מחובתו.

המכתב אשר הוצאתו מתבקשת הינו מכתב אשר נשלח על ידי ב"כ הנתבע לב"כ התובעים, בו טען הנתבע כי השימוש בהרחבה נעשה על ידי הגב' פינסקי אשר מכרה את הדירה לנתבע והצהירה בעת המכירה כי לא נעשתה תוספת לדירה וכי הכל נבנה בהיתר.

לטענת הנתבע, מדובר במכתב עליו מופיעה הכותרת "מבלי לפגוע בזכויות" ואשר הוכן לצורך משא ומתן לפשרה ועל כן יש להורות על מחיקתו ומחיקת הסעיפים הנוגעים אליו מכתב התביעה.

בתגובה טוענים התובעים, כי המסמך לא הוגש כראיה לכך שהנתבע מודה בטענותיהם ועל כן מותר היה להגישו לבית המשפט. חרף זאת, אין התובעים מתנגדים לכך שהמסמך יוצא מתיק בית המשפט, אולם טוענים כי אין מקום למחיקת סעיפים מכתב התביעה, שכן התובעים רשאים להביא מסמכים לסתירת תוכנו של המכתב ואף אין מקום לתיקון כתב התביעה.

בתשובה טוען הנתבע, כי מדובר במסמך חסוי שהעבר במסגרת משא ומתן לפשרה ועל כן אין לאפשר את הגשתו.

מתוכן המכתב אשר צורף לכתב התביעה עולה כי אין מדובר במכתב שהוכן לצורך משא ומתן לפשרה כי אם במכתב אשר בו הכחיש הנתבע את כל טענות התובעים וטען טענות נוגדות לגמרי. אין די בכיתוב "מבלי לפגוע בזכויות" כדי להוביל למסקנה כי מדובר במסמך שהוכן לצורך ניהול מו"מ לפשרה ויש לבחון את תוכן המכתב.

ואולם לנוכח העובדה שהתובעים אינם מתנגדים להוצאת המסמך מכתב התביעה, אני מורה על הוצאתו מכתב התביעה. יחד עם זאת אין מקום להורות על מחיקת סעיפים מכתב התביעה, המתייחסים לטענת הנתבע אשר נטענה במסמך זה, שכן התובעים רשאים להכחיש את הטענות אותן העלה הנתבע במסמך.

ניתנה היום, ז' חשון תשע"ד, 11 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: