צבחון ואח' נ' כהן ואח'

החלטה

1. ביום 2.9.13 ניתן פס"ד בתיק המורה על מחיקת התביעה וזאת עקב אי קיום התובעות , החלטת ביהמ"ש מיום 16.7.13 ( וזאת בהמשך להחלטת ביהמ"ש מיום 3.3.13.! ).

בהחלטה מיום 16.7.13 נקבע ,בין היתר, על התובעות להחליט האם תביעתן במתכונתה הנוכחית ראויה ומתאימה להידון, ואם לא יגישו בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה או כל בקשה אחרת עד יום 1.9.13 , דבר שלא נעשה .

2. לפני בקשת הנתבעים מיום 30.9.13 ,לפסיקת הוצאות עם מחיקת התובענה .התובעות השיבו לבקשה ביום 24.10.13. עיינתי בכתבי הטענות הנ"ל .

3. לא ברורה טרוניית ב"כ התובעות בסע' 3-4 לתגובה . בהחלטה מיום 16.7.13 ( ודוק, ביהמ"ש אינו חדל לעבוד בפגרה ...), הוגדר מועד לביצוע והתייחסות לאשר הורה ביהמ"ש בהחלטתו . למעלה מכך , אם היתה מתבקשת אורכה לביצוע האמור בהחלטה או ביטול פסה"ד ואורכה לביצוע , ביהמ"ש היה שוקל בחיוב ,להענות לה .

דבר לא נעשה עם קבלת פסה"ד ואין לתובעות להלין בענין זה אלא על עצמן .

4. איני רואה כל פסול בבקשת עמדת הנתבעים לשאלת פסיקת הוצאות עם מחיקת התביעה , כאשר ניתנה לתובעות זכות תגובה, אלא אם כן כוונת ב"כ התובעות היתה להביע תמיהה על כך שלא פסקתי הוצאות מיד עם מתן פסה"ד ?

5. אף הנטען בסע' 6-5 לתגובה אין בו ממש . ככל שסבר ב"כ התובעות כי החלטת ביהמ"ש שגויה או כי ביהמ"ש גיבש דעתו בתיק באופן סופי ( אך ר' למשל סע' 7 להחלטה ) , יכול היה להגיש בקשות מתאימות לערכאת הערעור או לביהמ"ש העליון .

6. פסיקת הוצאות משפט מסורה לשיקול דעתה הרחב מאד של הערכאה הדיונית, הרואה לנגד עיניה את מכלול נסיבות הסכסוך, את התנהלות בעלי הדין לאורך המשפט ויתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה וההוצאות (ר' ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391; א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מה' 10, 2009 745).

בע"א 2617/00 מחצבות כנרת נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, נצרת עילית, פ"ד ס(1) 600, 615 נפסק, בין היתר כי :

"כעניין שבעקרון וכנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות. עם זאת זוהי נקודת מוצא בלבד. אין היא נקודת סיום, שכן על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם מדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין".

7. למעשה התובעותמשיקוליהן הו בחרו ( בדרך פאסיבית ) לחזור בהן מתביעתן . בהקשר לכך נפסק בע"א 3088/06 אליעזר ניר נ' יאיר רבינוביץ – יו"ר הרשות לבקרה תקציבית ואח' ( נבו - 24.1.08) בין היתר כי :

"...בעל דין המגיש הליך כלפי יריבו צריך וחייב להניח שאותו יריב יזדקק לשירותים משפטיים ויישא בהוצאות כדי לעמוד על זכויותיו, כפועל יוצא מכך חייב בעל דין להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על חיובו בהוצאות שנגרמו לו. אמנם, לא בכל מקום בו חוזר בו בעל דין מן ההליך יביא הדבר בהכרח לחיובו בהוצאות בעל דין שכנגד. כך למשל, כאשר בעל דין חוזר בו מעתירה לבג"ץ לאחר שזכה בסעד המבוקש על ידו, שאלת החיוב בהוצאות נקבעת תוך בחינת הצידוק שבהגשת העתירה מלכתחילה והסעד שקיבל העותר בפועל (ראו, בג"ץ 7944/04 לוכסנבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 5.1.2005); בג"ץ 703/89 ענת מכבסת קיטור בע"מ נ' משרד הבריאות (לא פורסם, 12.7.1990)). אך כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, על פני הדברים, יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. מדובר, עם זאת, בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ראו, בש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ ([פורסם בנבו], 13.2.2007); ע"א 11788/05 סגל נ' בן ארצי ([פורסם בנבו], 8.11.2006)."

8. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים , לאחר עיון בתיק ובהנתן האמור לא מצאתי לשלול מן הנתבעים באופן מוחלט זכותם לפסיקת הוצאות ,עם מחיקת התובענה .

9. אשר על כן ישלמו התובעות ,ביחד ולחוד , לנתבעים עד יום 1.2.14 סך כולל של 4000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד .

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ד, 22 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: