צארום נ' וייס ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לאופניו, בתאונה עם רכב בו נהג הנתבע 1, כאשר הנתבעת 2 הינה המבטחת של הרכב.

התובע טוען כי הנתבע 1, בעת כניסה לחנייה, חתך את מסלול נסיעתו ופגע בתובע ובאופניו.

התובע טוען כי קיבל פיצוי בגין נזק גוף מהמבטח, אולם, כעת הוא תובע את נזק הרכוש לאופניים.

הנתבע 1 טען כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע, וכן הכחיש את הנזקים הנטענים בתביעה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי אני מקבלת את עדותו של התובע בכל הנוגע לנסיבות התאונה, ומעדיפה אותה על פני גרסת הנתבע 1.

אין מחלוקת כי התובע קיבל פיצוי בגין התאונה עבור נזק גוף, ויש בכך משום הודאה באחריות. לעניין נסיבות התאונה, כאמור לעיל, גרסתו של התובע, מהימנה, ואני מקבלת אותה.

יחד עם זאת, לעניין גובה הסכום, התובע צירף הצעות מחיר בלבד, ולא צירף קבלות על תיקון, לא הוכיח שתיקן את אופניו בפועל ולא צורפה חוות דעת של מומחה.

לפיכך, יש מקום לקבוע את הפיצוי על דרך האומדנה בלבד.

על כן, הפיצוי יעמוד בסכום גלובלי של 1,500 ₪.

הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 1,500 ₪, בצירוף 200 ₪ הוצאות משפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתנה והודעה היום י"ד אב תש"ע, 25/07/2010 במעמד הנוכחים.

איילה גזית, שופטת

הוקלד על ידי: הילה אבישר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: