צאלח נ' ששון ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 24/2/2009 בכביש 75 מחיפה לכיוון צומת יגור. בתאונה היו מעורבים כלי רכב נהוגים על ידי התובע ועל ידי הנתבעת 1.

2.גרסת התובע, כפי שעולה מכתב התביעה ומהודעתו לחברת הביטוח, היא כי בעת שנסע בכביש, ניסה רכב הנתבעים לבצע פרסה תוך שהוא חוסם את נתיב נסיעת התובע וכך אירעה ההתנגשות בין כלי הרכב. בהודעת התובע על התאונה, מופיע שרטוט של כלי הרכב בעת האירוע וממנו עולה כי רכב הנתבעים היה לפני רכבו של התובע וכאשר רכב התובע נוסע בימין הדרך ורכב הנתבעים נמצא בין הנתיב הימני לשמאלי. התובע טען בדיון כי אינו יודע מי ערך את השרטוט. עוד טען התובע, אשר שליטתו בשפה העברית היתה חלקית ביותר, כי תיאור התאונה כפי שמופיע בכתב התביעה ובהודעה לחברת הביטוח אינו משקף את שהיה בפועל. לטענתו בדיון, רכב הנתבעים כלל לא ביצע פניית פרסה, אלא השתלב לתוך הכביש מתוך דרך חד סטרית המובילה ממפעלי נשר אל כביש 75. התובע הדגים באמצעות דגמי מכוניות כי רכב הנתבעים התפרץ אל הכביש וכאשר הבחין בו התובע ניסה לבלום ולהסיט את הרכב, אולם פגע בחלקו האחורי של רכב הנתבעים.

עם התובע ברכב היתה נוסעת, שכנה, אולם זו לא הובאה לעדות.

3.מנגד, טענו הנתבעים בכתב ההגנה, כי הנתבעת 1 נהגה ברכב בנתיב הימני וביקשה לעבור לנתיב הנסיעה שמשמאל, כאשר לפתע, הגיח רכב התובע במהירות מופרזת ופגע בחלקו האחורי של רכבם. בדיון, הוסיפה הנתבעת 1 וטענה כי קיבלה שיחת טלפון חשובה ועצרה בשולי הדרך. אחר שהבחינה כי התנועה רחוקה באופן המאפשר לה להשתלב, החלה בנסיעה בנתיב הימני ולאחר מכן השתלבה אל הנתיב המרכזי מבין השלושה הקיימים במקום. הנתבעת לא הבחינה ברכב התובע מגיע לעברה טרם קרות התאונה.

4.הן התובע והן הנתבעת מסרו כי נפצעו כתוצאה מן התאונה. שניהם טענו כי הם נהגים ותיקים ומיומנים. גרסאות התובע והנתבעת 1 כפי שנשמעו בדיון וכמפורט לעיל, אינן תואמות את טענותיהם בכתבי הטענות מטעמם. התובע הסביר זאת בקשיי שפה.

5.אחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו להם ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

בין רכב התובע לרכב הנתבעים אירעה התנגשות במהלך נסיעתם בכביש 75. אין מחלוקת כי הנתבעת 1 לא ניסתה לבצע פרסה, כנטען בכתב התביעה, אלא התאונה אירעה שעה שזו עסקה בהשתלבות בנתיבים – לדבריה, אחר שעצרה בצד לצורך קבלת שיחת טלפון ולטענת התובע, אחר שהגיעה מדרך צדדית מכיוון מפעלי נשר. כך או כך, הראיות שהובאו בפני מצביעות על כך שהתובע, כפי שטען בעדותו בפניי, הגיע בנסיעה מחיפה לכיוון יגור ואילו הנתבעת השתלבה בנסיעה אחר שהיתה בימין.

התאונה אירעה, גם על פי השרטוט שקיים בהודעת התובע לחברת הביטוח וגם על פי טענת הנתבעת 1, כאשר רכב התובע בנתיב הימני ואילו רכב הנתבעת 1 מצוי בדרכו אל הנתיב האמצעי.

לא הוכח מדוע אירעה ההתנגשות – האם כתוצאה מהתפרצות הנתבעת 1 אל הכביש מבלי שנתנה זכות קדימה לכלי הרכב הנוסעים בדרך הראשית, או שמא כתוצאה מנהיגה לא זהירה של התובע אשר לא הבחין ברכב הנתבעת אשר נסע כבר לפניו, ופגע בו.

הנוסעת שהיתה ברכב התובע וייתכן שיכולה היתה לשפוך אור על נסיבות התאונה, לא הובאה להעיד ובמיקום הפגיעות בכלי הרכב, אין כדי לסייע.

6.בנסיבות אלה, סבורני כי אחריות הנתבעת 1 לתאונה, כפי שנטען על ידי התובע, לא הוכחה על ידו. גרסאות התובע והנתבעת 1 סותרות זו את זו ואין בנמצא כל ראיה אשר יכולה לתמוך באחת מהן. יתרה מזאת, הסתירות בגרסת התובע מחלישות ופוגעות בה, וגם אם העניין יוסבר בקשיי השפה, עדיין התובע נמנע מלהביא עדה רלוונטית ודבר זה עומד לחובתו. במצב דברים זה, משנטל הבאת הראיות הוא על "המוציא מחברו", דהיינו על התובע, כאשר נטל זה לא הורם על ידו, אין מנוס מדחיית התביעה.

7.התוצאה היא כי התביעה נדחית.

בנסיבות, איני מוצאת ליתן צו להוצאות.

מתוך הסכום שהופקד על ידי התובע בהתאם להחלטתי מיום 21/4/10, יועבר סך של 300 ₪ לנתבעים, בהתאם להחלטה האמורה, ואילו היתרה, בסך 1,000 ₪, תוחזר לתובע.

8.הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 ימים.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: