צאיג דורי נ' ממדוב אלשן

פסק דין

פסק דין זה ניתן בתביעה כספית שהגיש התובע נגד הנתבע בגין סך של 51,577 ₪. בתחילה ניתן כנגד הנתבע פסק דין בהעדר הגנה, אך זה בוטל על-ידי כב' השופט מאור אשר נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 500 ₪ + מע"מ וכן סך של 4,000 ₪ שאינו שנוי במחלוקת.

בכתב התביעה המתוקן נטען כי עד ליום 1/11/06 הלווה התובע לנתבע סך של 44,000 ₪ במזומן, והנתבע התחייב להשיב את ההלוואה במזומן בכל זמן שהתובע יבקש זאת וללא תנאי מוקדם. בעניין זה הפנה התובע להסכם הלוואה שנרשם בכתב יד, נספח א' לכתב התביעה (להלן: "הסכם ההלוואה"). על-פי כתב התביעה, התובע פנה אל הנתבע בעל-פה מספר פעמים בעל-פה ובהמשך ביום 2/1/07 גם בכתב בדרישה להשיב את ההלוואה, אך פניותיו לא נענו. לפיכך דורש התובע את סכום החוב הנ"ל בתוספת הוצאות משפט טרם הגשת התביעה בסך של 577 ₪ וכן סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וזאת בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

על-פי כתב ההגנה המתוקן, הנתבע לווה מהתובע סך של 4,000 ש"ח בלבד שאותם החזיר לתובע במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, ולא 44,000 ₪ כנטען בכתב התביעה. לטענת ב"כ הנתבע, התובע ניצל את היותו הנתבע עולה חדש מחבר העמים אשר לא ידע לקרוא ולכתוב מילים, וכתב בכוונה בהסכם ההלוואה את סכום החוב במילים ולא בספרות. עוד נטען כי כאשר הקריא התובע את הסכם ההלוואה לנתבע, נקב בסך של 4,000 ₪ כפי שקיבל הנתבע בפועל, ואף לא נתן לנתבע העתק של הסכם ההלוואה. כמו-כן עולה מכתב ההגנה כי הנתבע זוכר שחתם גם על העמוד הראשון של הסכם ההלוואה, ולכן חושש שהעמוד הראשון אשר צורף לכתב התביעה ואיננו חתום הוא מזויף. ב"כ הנתבע טען כי מרשו לא קיבל כל דרישה מהתובע או מבא כוחו לפני הגשת התביעה, וכי המכתב שצורף לכתב התביעה לא נשלח לכתובת הנכונה של הנתבע. לבסוף נטען כי התובע אמר לנתבע שהשקיע כספים של הוריו בבורסה והפסיד אותם, ולכן טוען התובע שהלווה לנתבע 44,000 ₪ כדי לכסות את הכספים שלקח מהוריו.

להלן עיקרי טענותיו של התובע בתצהיר עדותו הראשית:

הנתבע עבד כשומר במרכז המסחרי הקרוב לביתו של התובע, וכך נוצרה ההיכרות ביניהם. השניים התיידדו והפכו לחברים קרובים מאוד.

הנתבע סיפר לתובע על חלום שברצונו להגשים כשיהיה לו כסף: לטוס לגרמניה, לרכוש מכונית יד שנייה מסוג פורשה או ב.מ.וו., לנסוע איתה לאזרבייג'ן ושם למכור אותה ברווח רב. הנתבע אמר לתובע כי שכנים מעיר הולדתו כבר הרוויחו בעבר ממכירת מכונית בדרך זו.

סוכם בין הצדדים כי התובע ייתן הלוואה לנתבע הלוואה בסך של 14,000 ₪, הנתבע ישקיע 14,000 ₪ נוספים, יממש את תוכניתו המתוארת לעיל, וכשישוב לאחר כשלושה שבועות ישיב לתובע את סכום ההלוואה וכן מחצית מהרווח בגין מכירת המכונית.

כשלושה שבועות לאחר שנתן התובע לנתבע את הסך של 14,000 ₪ הנ"ל, צלצל אליו הנתבע ואמר לו שקנה מכונית ב.מ.וו., אך כשהגיע לאזרבייג'ן עשה איתה תאונה חזיתית והמכונית מושבתת אצלו בחצר באזרבייג'ן. עוד אמר הנתבע כי אם ילווה לו התובע סכום נוסף הוא יחזור לאזרבייג'ן, יתקן את המכונית וימכור אותה וכן ירכוש מכונית חדשה וימכור אותה.

סוכם כי התובע יילווה לנתבע 30,000 ₪ נוספים שבעזרתם יתקן הנתבע את המכונית הפגועה, ימכור אותה ולאחר מכן יקנה וימכור מכונית נוספת, וכך יחזיר את מלוא סכום ההלוואה (44,000 ₪) לתובע ואף ייתן לו מחצית מהרווחים.

התובע לקח הלוואה מהבנק בסך של 30,000 ₪ והעביר את הכסף לנתבע, תוך שהוא מחתים אותו על הסכם ההלוואה שעליו רשם הנתבע בעצמו בכתב יד וללא עזרה של התובע (פרט לתיקון של אות אחת) כי הוא מבין את מה שכתוב בהסכם ההלוואה. במעמד זה הקריא התובע לנתבע משפט העוסק בהלוואות מתוך "שולחן ערוך", כשהנתבע עוקב אחר הכתוב.

אחרי כחודש יצר הנתבע קשר עם התובע ואמר לו שקנה מכונית מרצדס, הגיע לגבול והשוטרים לא נתנו לו להיכנס כי רצו 1,000$ להחלפת לוחית הרישוי ללוחית קווקזית. הנתבע ביקש מהתובע לשלוח לו 1,000$ נוספים, אך התובע סירב וביקש ממנו להחזיר את ההלוואה. בתגובה אמר הנתבע "אם אתה מדבר כך אני לא אחזור לארץ".

אחרי כשבוע אמר הנתבע לתובע בשיחה טלפונית: "אני אשרוף אותך כשאתה ישן. אני יודע איפה אתה גר. אני אחכה בחדר המדרגות. לא אכפת לי 20 שנה בכלא". הנתבע אמר שהוא חוזר בעוד שבועיים לארץ ויחזיר לתובע את הכסף, אך אמר בצורה מאיימת כי כיוון שהתובע לא מתחשב בו הוא לא יעזוב אותו אף פעם.

באוגוסט 2007 התקשר אל התובע בא כוחו וסיפר לו שהנתבע אישר בפניו שקיבל 44,000 ₪, ושאין לו איך להחזיר את הכסף. כמו-כן אמר בא כוח התובע כי הנתבע הציע לשלם את החוב הנ"ל בתשלומים חודשיים.

לתמיכה בגרסתו הנ"ל הגיש התובע שלושה תצהירים נוספים, מפורט להלן.

הגב' יוליה בריסקין הצהירה כי היא עובדת במשרדו של בא כוח התובע, עו"ד פלג, ונכחה בפגישה שהתקיימה בינו לבין הנתבע ביום 14/8/07. הגב' בריסקין הצהירה כי בפגישה זו הודה הנתבע שקיבל את הסך של 44,000 ₪, והוסיף כי טעה שלקח את הכסף והוא יודע שצריך להחזיר אותו, אך אמר שאין לו את כל הסכום ולכן הציע לשלם בתשלומים.

מר ויקטור ימין הצהיר כי התובע שהינו חברו מזה מספר שנים, סיפר לו על קשריו עם הנתבע ועל הסכום הראשוני שהלווה לו. עוד הצהיר מר ימין כי התובע התייעץ עימו אם לתת סכום נוסף לנתבע בסך של 30,000 ₪, ומר ימין אמר לתובע כי לדעתו יש לו עסק עם נוכל והמליץ לו לא לתת לנתבע את הסכום הנוסף הנ"ל.

מר רועי רונן הצהיר כי הוא מכיר את התובע מזה כחמש שנים. מר רונן הצהיר אף הוא כי התובע סיפר לו על קשריו עם הנתבע ועל הכספים שהלווה לו, כמפורט בגרסתו של התובע הנ"ל.

הנתבע הגיש תצהיר עדותו הראשית שבו הכחיש באופן גורף וכללי את גרסתו של התובע אשר לדבריו שונה מגרסאותיו הקודמות, וחזר על הטענות שהועלו בכתב ההגנה.

במהלך דיון ההוכחות נחקרו המצהירים ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.