צ.כ.ב.ר. שירותי ניהול בע"מ נ' מאמא - מרי בע"מ

פסק דין

התובעת, חברה המספקת שרותי תוכן שיווקי, עותרת לחייב את הנתבעת באכיפת הסכם, תשלום הסך החוזי שהוסכם ופיצוי בגין נזק שנגרם לה מחמת הפרת ההסכם.

לטענתה, ביום 6.4.10 נחתם בינה לבין הנתבעת הסכם לפיו תספק לנתבעת תוכן שיווקי בתוכנית הטלוויזיה "שף בהפתעה" עם השף ניר צוק. לטענתה, הוסכם כי מוצרי הנתבעת יחשפו ב-4 תוכניות שישודרו ובגין כל חשיפה תשלם הנתבעת סך 5,000 ₪ + מע"מ לתוכנית.

נטען בתביעה כי מוצרי הנתבעת נחשפו ב-4 תוכניות, ברם הנתבעת מסרבת לשלם את הסכומים עליהם הוסכם, ומכאן יש לחייבה בסך 20,000 ₪ ובסכום נוסף בגין עוגמת נפש.

הנתבעת טוענת כי היא מעולם לא חתמה על הסכם וכי החתימה הנחזית להיות חתימת מנהלה, איננה חתימתו. לטענתה, הוסכם בפגישה שנערכה בין הצדדים כי הנתבעת תעביר לתובעת מספר מוצרים וכי מוצרים אלה יחשפו בתוכנית לפרק זמן ארוך, באופן שהציבור יוכל לראות באיזה מוצר מדובר, תוך שהשף ישבח את המוצרים.

לטענתה, בפועל לאחר אותה פגישה לא קרה דבר, ולאחר מספר שבועות הודיעה לה התובעת טלפונית כי בתוכנית הקרובה יפורסמו המוצרים, ואם הפרסום יהיה לשביעות רצונה של הנתבעת, יסכמו הצדדים את הפרטים, לרבות מספר החשיפות והתמורה.

מנהל הנתבעת טוען כי צפה בתוכנית וגילה כי השף פותח מקרר, בו ניתן לראות במבט חטוף מספר מוצרים וכי הוא הצליח לזהות מוצר של הנתבעת שנחשף למשך כשתי שניות. לטענתו, הצלחתו לזהות נובעת מהכרתו את המוצר והאריזה, ברם מי שלא מכיר היטב את המוצר לא יכול היה לזהות כי מדובר במוצר של הנתבעת. לטענתו, לאחר שידור אותה תוכנית התלונן בפני התובעת וזו התנצלה, אמרה שהייתה אי הבנה והבטיחה נסיון נוסף. על פי עדותו, גם החשיפה בתוכנית השניה הייתה אפסית, ללא התייחסות לטיב המוצרים ולא ניתן היה לזהותם בין שאר המוצרים שהוצגו בחטף.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי אילו הייתה מועברת הצעה לחשיפת מוצר באופן בו נחשף בפועל לפרק זמן של 2-3 שניות בעלות של 5,000 ₪ + מע"מ, לא הייתה מסכימה להתקשר בהסכם כזה.

בישיבת ההוכחות ונוכח הכחשת הנתבע את חתימתו הנחזית של מנהל הנתבעת על צילום הסכם (שעצם קיומו מוכחש), ונוכח בקשת הנתבעת להצגת המסמך המקורי בהתאם לכלל הראיה הטובה ביותר ועדות מנהלת התובעת לפיה אין בידה את מסמך המקור הואיל וזה נמסר לערוץ 10 , הורתי בצו לערוץ 10 להמציא את מסמך המקור. מהודעת ב"כ הנתבעת מיום 14/10/13 על נספחיה עולה כי ערוץ 10 השיבה כי לא נמצא אצלה כל הסכם כנ"ל.

עוד ובהקשר הראייתי, לא מיותר להזכיר כי שעה שצד מתכחש לחתימה וטען כי אינה שלו, הנטל מונח לפתחו של הטוען לאותנטיות החתימה (בעניננו התובעת). הכחשה זו היתה ידוע לתובעת עוד מקדמת דנא ולמצער מהגשת כתב ההגנה. מדובר בעדות יחידה של מנהלת התובעת כנגד עדות יחידה של מנהל הנתבעת. לא מצאתי כי עדות אחד מהם אמינה יותר מעדות השני ובמצב זה בו המאזניים מעוינות התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת עריכת הסכם בכתב. אציין אף כי גם המסמך שהוצג ע"י התובעת כהסכם אינו ברור דיו באשר לתוכן השווק, המלל, זמן החשיפה והיקפה. יש טעם בטענה לפיה מי שמוכן לשלם 5,000 ₪ לתכנית עבור פרסום מוצריו זכאי לקבל פירוט מדויק של זמן מסך שיקבלו המוצרים, משך ההתמקדות במוצר והמילים המפורשות שתאמרנה, כדי שיוכל להחליט באופן מושכל אם הוא מעונין בהתקשרות ולא די בהתחייבות ערטילאית.

לאחר שנשמעו טענות הצדדים והעדים מטעמם, ובשים לב לקשיים עליהם הצבעתי לעיל, ביקשו הצדדים לקבל פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ללא פירוט והנמקה, לאחר שבית המשפט יצפה בעצמו בתוכניות ויחליט מה הסכום הראוי, בהתאם לחשיפה.

התובעת טוענת כי המוצרים הוצגו ב-4 תוכניות מהתאריכים:16/4/10 , 23/4/10 , 30/4/10 , ו-7/5/10. אשר לתוכנית מיום 30/4/10 נטען כי זו נמחקה מארכיון הערוץ ולא ניתן לצפות בה. לאחר שצפיתי בתוכניות ב-3 המועדים כפי שנמסרו, ולאחר ששקלתי את כל הטענות, והקשיים המשפטיים והראייתיים, מצאתי כי נכון להעמיד את הסכום הראוי בנסיבות העניין על סך 10,000 ₪.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 10,000 ש"ח.

הנתבעת תשפה את התובעת באגרה ששולמה- לפי קבלות שתומצאנה, ובנוסף תשא בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,400 ₪.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: