צ.ואח' נ' צ. ואח'

ראשית דבר

לפני בקשת רשות להתגונן בתביעה לסילוק יד ממקרקעין.

הצדדים התייצבו בפניי לדיון בבקשה אתמול- 12.1.2014. המצהיר נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טיעוניהם בע"פ.

המבקשים הינם אחים אשר אביהם החזיק ביחד עם אבי המשיבים את המקרקעין מקרקעי המצויים ברח' ** הידועה כגוש -- חלקה ---

בכתב התביעה נטען כי המבקשים פורעי חוק, השתלטו על שטח החלקה ותפסו בה חזקה ייחודית, תוך שהינם מונעים בכח ובאיומים ממי מהמשיבים להחזיק ולהשתמש בחלקה יחד.

על המקרקעין קיימים שלושה מבנים:

דירת מגורים בצידה הצפוני של החלקה.

מחסן דרומי בצידה הדרומי של החלקה.

מחסן צפוני בצידה הצפוני של החלקה.

ביום 6.7.03 הגיש המשיב 1 תביעה לפינוי וסילוק יד כנגד אחיו ושני המבקשים וביום 10.1.07 הגיעו הצדדים להסכמה לה ניתן תוקף של פסק דין ולפיה התחייבו המבקשים כמו גם אביהם כי החל מיום חתימת ההסכם יחלקו שווה בשווה בהוצאות ובהכנסות בנוגע לחלקה לרבות דמי שכירות, הוצאות שוטפות, אחזקה וכיוצ"ב וכן כל אחד מהצדדים מתחייב שלא לתפוס חזקה בלעדית במגרש.

המבקשים העלו טענה מקדמית לפיה לא ניתן לנהל את הליך כלל כנגדם, זאת מאחר והמשיבים בתביעה טרם המציאו לתיק בית המשפט צו קיום צוואה.

לתיק צורף ע"י המשיבים צו קיום צוואה לפיו ניתן להגיש את התביעה ע"י בניו של ס.צ. המנוח בלבד.

טענות הצדדים

כעולה מבקשת הרשות להתגונן הנתמכת בתצהיר, טוענים המבקשים כי כתב התביעה דנן הוגש כפעולת נקם כנגדם תוך הסתרת עובדות רבות ומהותיות.

המבקשים הסבירו כי לאביהם ולאבי המשיבים שתי קרקעות שאותן ירשו מהוריהם, האחת נשוא התביעה דנן ברחוב ** ואילו השניה ברח' ---.

ההסכם אשר נחתם ביום 10.1.07 נחתם במטרה לקדם מתווה לפירוק השיתוף בנכסים בדרך של עסקאות קומבינציה.

המבקשים טענו כי לאחר כריתת ההסכם החליטו הצדדים בשלב ראשון להשכיר חלק מהמבנה ברחוב הבעל שם טוב לצד ג' תמורת דמי שכירות שיכנסו לקופה משותפת ואילו את יתרת השטח ימשיכו להחזיק בחלקים שווים כאשר השימוש בחצר יהיה משותף.

כמו כן, הוסכם בין הצדדים כי מיד עם התגבשות עסקת הקומבינציה יפנו הצדדים במשותף את הדייר השוכר את הנכס והן את החלקים המוחזקים בנכס. בהתאם להסכמה זו והמחולקת באופן שוויוני עד כה טרם פונה הנכס.

המבקשים הסבירו כי אבי המשיבים נהג באביהם בחוסר תום לב והציג בפניו מצגי שווא על מנת לגזול ממנו חלק נכבד מזכויותיו, לפיכך הגישו המבקשים תביעה כנגד המשיבים ואביהם בבית משפט השלום ברמלה, ובמענה לתביעת המבקשים הוגשה תביעה שכנגד ע"י המשיבים לפרוק השיתוף ולתשלום דמי שימוש ראויים, על כן טענו המבקשים כי טענות המשיבים במהותן הן טענות הזהות לטענות שהעלו בכתב התביעה שכנגד (בבית המשפט ברמלה) ולמעשה נוצרה התדיינות כפולה העשויה להביא למתן החלטות סותרות.