צ"ו 43437-08-15, 54695-08-15 מדינת ישראל - משרד החינוך נ' עיריית קרית גת

1.המבקשת הגישה לבית הדין ב-30.8.15 בקשה לסעד זמני לבטל את ההחלטה של ועדת הבחינה לפי פרסומה של המשיבה 1 (להלן - העירייה) לתפקיד מ"מ מנהל קריית החינוך ע"ש גרוס בקרית גת לשנה"ל תשע"ו בלבד (מכרז פומבי 7/2015), שניתנה ביום 23.7.2015, לפיה נבחר המשיב 2 (להלן- המשיב) לתפקיד האמור. בקשה זו, בה אנו דנים כעת, היא לסעד זמני במסגרת התביעה העיקרית בה מבוקש סעד קבוע הזהה לסעד הזמני. עלינו לציין כי בתאריך 23.8.15 הגישה המבקשת בקשה זהה (צ"ו 43437-08-15), אך היא נדחתה מאחר שהמבקשת לא הגישה תביעה עיקרית.

2.מנהל קריית החינוך ע"ש גרוס בקרית גת יצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של שנה. לאור זה היה צורך לצאת במכרז האמור כדי למנות את ממלא מקומו. בין שאר הכישורים הדרושים שפורטו במכרז נימנו: "בעל השכלה אקדמית – תואר שני או התחייבות לסיים את התואר השני" וכן "בוגר/ת קורס להכשרת מנהלים או התחייבות לסיים קורס להכשרת מנהלים". למכרז נגשו שני מועמדים: מר א"ש (מטעמי צנעת הפרט לא נביא את שמו המלא בהחלטה) ו-המשיב. בישיבת הוועדה ביום 16.7.15 הומלץ לבחור במר א"ש, לאחר שהצהיר בפני חברי הוועדה שעבר את כל השלבים של קורס ניהול. את הצהרתו זו אישר מר זאב אלדר, מפקח בתי ספר על יסודי ממלכתי דתי (כמפורט בפרוטוקול הועדה). לאחר ישיבת הועדה, עוד בטרם נחתם הפרוטוקול ובטרם יצא מכתב מינוי, הגיע מכתב אנונימי לראש העירייה שהפנה את תשומת לבו לכך שמר א"ש לא עמד בתנאי המכרז בנושא קורס מנהלים כי אף לא התקבל לתכנית להכשרת מנהלים. לאור זאת התכנסה הועדה לישיבה נוספת ביום 23.7.15. לישיבה זו אמנם לא הגיעו נציגי המבקשת אך הודו שאם היה מתאפשר להם מבחינת לוח הזמנים הם היו מגיעים לישיבה השנייה, ובמקום זאת שלחו את תגובתם בכתב, שהונחה בפני הוועדה. בישיבה זו התברר שמר א"ש לא עבר את הבחינות המקדימות לקורס וכי בקשתו שהגיש בעבר ללימודי הקורס – נדחתה. לאור זאת החליטה הועדה שלא למנות את מר א"ש לתפקיד ובמקום זאת למנות את המשיב לתפקיד האמור, העומד בדרישות המפורטות במכרז. המשיב בוגר קורס מנהלים וכן עומד לפני סיום התואר השני.

3.ב-28.7.15 כתב ראש העירייה למשיב כי בהתאם להחלטת ועדת הבחינה הוא מתמנה לתפקיד מ"מ מנהל קריית החינוך ע"ש גרוס לשנה"ל תשע"ו. תוקף המינוי מיום 28.7.15. מיד באותו יום פנתה מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך למנכ"לית משרד הפנים ומ"מ ממונה על מחוז הדרום ובקשה התערבותה לביטול המכרז. בתאריך 12.8.15 כתבה מנכ"לית משרד החינוך למשיב כי איננה מכירה בתוקף המינוי שלו כמנהל בית הספר וכי הוא מנוע מלכהן כמנהל בית הספר. למחרת, 13.8.15, כתב ראש העירייה למשיב, כשממכתבו שלח העתק גם למנכ"לית משרד החינוך שמינויו של המשיב הוא כדין.

4.המבקשת השתהתה ופנתה לבית הדין רק ב-23.8.15 למתן צו מניעה זמני, ובקשתה נדחתה. ב-30.8.15 הגישה המבקשת את תביעתה שבפנינו וכן עתרה בבקשה לצו זמני, הזהה לסעד המבוקש בתביעה העיקרית, לביטול החלטת הוועדה. המבקשת טוענת שיש לבטל את החלטת הועדה מאחר שנפל בה פגם, כי על העירייה היה לצאת במכרז חדש מאחר שלא בחרה בישיבתה הקודמת "כשיר שני" וכן טענה שהמשיב אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. העירייה טוענת כי המכרז פורסם ונערך כדין. לא רק שהמבקשת לא השיגה על הדרישות כפי שפורסמו במכרז, ואף השתתפה בישיבת ועדת הבחינה, אלא היא אף לא העירה עליהם, ונציגיה אף הצביעו בעד מועמד שלא עמד בתנאי הסף של המכרז, לכן היא מנועה מלהשיג עליו בשלב זה, מה עוד שהמדובר בדרישה שהוספה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך שלדעתה הוא בבחינת נוהל בלבד, שאינו מחייב, שגם המבקשת אינה נוהגת לפיו. יתרה מזה, במקרה של מינוי עובדים כמו המינוי הנדון בפנינו, טענת העירייה שהוא נעשה לפי פקודת העיריות ותקנותיה, וכי המכרז בו מדובר עומד בדרישות אלה. לטענת ב"כ המשיב, המבקשת פונה לביטול מינויו של המבקש משיקולים זרים בהיותה מעוניינת במינוי מר א"ש אותו פסלה הוועדה. נציגי המבקשת בדיון בפנינו לא הצליחו להצביע על מקור החקיקה ממנו שאב מנכ"ל משרד החינוך סמכות לפרסם אותו חוזר, כחוזר מחייב, מלבד אמירה כללית. כאן המקום לציין כי לכנסת העשירית הוגשה הצעת חוק - הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מינוי מנהל מוסד חינוך), התש"ע–2010, אך הצעה זו, בסופו של דבר, לא נתקבלה. בדברי ההסבר להצעה כתוב, בין השאר:

"הצעת חוק זו באה להסדיר את סוגיית מינויו של מנהל מוסד חינוך ממלכתי או ממלכתי דתי, לרבות מינוי מנהל חטיבה עליונה, אשר נמצאים בבעלותן של רשויות מקומיות. הצעת החוק באה לאפשר למשרד החינוך לפקח באופן הדוק יותר על אופן מינוי מנהלים למוסדות החינוך, ובכך להבטיח התאמתו של כל מועמד לתפקיד ובקרת כישוריו [...] הסיבה, כי חוק חינוך ממלכתי לא מסדיר סוגיה זו, הינה היסטורית – כאשר הלימודים בחטיבה העליונה לא נכללו בחוק לימוד חובה, ועל כן מוסדות אלה היו באחריותן של רשויות מקומיות, לרבות מינוי מנהל. עם התפתחות לימודי החובה לכיתות הגבוהות, מורגש הצורך של בקרה ופיקוח הדוקים יותר מטעם משרד החינוך [,,,]. הצעת חוק זו מהווה נדבך נוסף בהרחבת פיקוחו של משרד החינוך על מערכת הלימודים בחטיבה העליונה. יודגש כי מדובר רק במינוי מנהלים במוסדות חינוך שבבעלות רשות מקומית ולא במוסדות חינוך המצויות בבעלות פרטית".

5.בחקירות על התצהירים שהוגשו במסגרת הבקשה למתן צו מניעה זמני, התברר שמיד לאחר שהוועדה החליטה למנות את המשיב לתפקיד המיועד, פנה אליו המפקח המחוזי על החינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך במחוז הדרום, מר מאיר סבג, שתמך במר א"ש בישיבה הראשונה של הוועדה, והודיע לו, למשיב, מפורשות שמבחינתו הוא אינו מנהל כי הוא לא מינה אותו, ודרש הסברים מפני מה הגיש מועמדות מבלי לדבר איתו, וכי זה ישבור את עתידו לחלוטין. כמו כן הוסיף שמעולם לא קרה שאדם יתמנה בניגוד לדעתו ובשיחה טלפונית נוספת שהייתה ביניהם עם ראש מינהל החינוך הממלכתי דתי, הוצג מר סבג כ"בעל הבית במחוז הדרום".

6. לאחר שבדקנו את החומר שהוגש לנו ושמענו את העדויות שהובאו בפנינו ובחנו את עמדות בעלי הדין, מסקנתנו היא שדין הבקשה למתן סעד זמני להידחות, ולא רק מטעם אחד.

7.הלכה היא שאין לתת סעד ביניים הזהה לסעד העיקרי. יש למנוע מצב בו צו הביניים ירוקן מתכנו את ההליך העיקרי. מדובר במכרז לתקופה קצרה, כאשר לאור השתהותה של המבקשת הביאה למצב בו אינה מבקשת לשמר מצב קיים אלא לשנות מצב קיים. משך הזמן הוא שיקול מכריע נגד מתן צו ביניים. במקרה בו אנו עוסקים - אם ינתן צו הביניים ובסופו של דיון יתברר שלא היה מקום לתיתו, לא תהיה לכך כל משמעות מבחינת המשיב שלא יוכל לקצור את פרי זכייתו, והמבקשת – גם אם תידחה תביעתה העיקרית, תזכה למעשה בתוצאה אליה שואפת. כלל זה ניתן גם להסיק מפסיקת בית המשפט העליון בענין מתן צו על תנאי כאשר הסעד המבוקש בבקשה זהה לצו המבוקש כשצו החלטי שקבע:

"עוד לא נשמע בבית משפט זה כי מבקש יקבל צו עשה בתורת צו ביניים, אשר במתנו ובמילואו יש להלכה ולמעשה משום מתן וביצוע הסעד כולו המבוקש בבקשה גופה, במקרה שיינתן צו על תנאי והצו ייעשה החלטי" (בג"ץ 345/61 אל כאזן נ' מנהל רשות השידור, פ"ד טו 2364, 2366).