צ"ו 49066-02-15 אוריה נ' צדף ניהול מועדונים בע"מ

לאחר שעיינתי בבקשת התובע לפצל את סעדיו ובבקשת הנתבעת למחוק את התביעה על הסף, בתגובות לבקשות ובכל יתר המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין להלן החלטתי:

הבקשה למחיקה על הסף

1. התובע הגיש תביעה שסווגה כתביעת צ"ו שעניינה המצאת מסמכים רלבנטיים. במסגרת התביעה עתר התובע לקבלת דוחות נוכחות מהנתבעת, על מנת שיוכל לכמת את תביעתו הכספית. עוד ביקש התובע לפצל את סעדיו, באופן שיותר לו לתבוע את תביעתו הכספית לאחר קבלת המסמכים.

2. הנתבעת מנגד טענה, בין היתר, כי דוחות הנוכחות נמסרו לתובע מדי חודש. בתגובה ציין התובע כי הדוחות נמסרו לו מדי חודש, אך טען כי אלה אינם נמצאים עוד בידיו ומשכך אינו יכול להגיש תביעה כספית מכומתת.

3. נוכח טענת התובע כי דוחות הנוכחות אינם בידיו אין מקום למחוק את התביעה על הסף. בהתאם להלכה פסוקה ומושרשת סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל נגד משה כהן 13/2/08; דב"ע מז/3-15 אפנר נגד מפעלי הדסה לנוער (לא פורסם); דב"י יא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נגד אברהם כלפון, פד"ע כב 518).

4. בית הדין יעדיף תמיד את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה.

5. על כן – הבקשה למחיקה על הסף נדחית.

   הבקשה לפיצול סעדים

6. סעיף 26 (ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 קובע כדלקמן:

   "תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה: