צ"ה 4279-04-14 מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין נ' אלזיאדנה

רקע עובדתי

ביום 3.4.14 הגישה המבקשת בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, בהתאם להוראת סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), במסגרתה נטען כי במועד שאינו ידוע למבקשת, אך בסמוך ליום 1.5.11, אותר מבנה בשטח של כ-100 מ"ר, במקרקעין המצויים מערבית לכביש 40 בנ.צ. 178390/591349 (להלן: "המבנה"), שהוקם ללא היתר כדין.

המבקשת טענה כי ביום 23.5.11 נערך ביקור נוסף במקרקעין, וכי ביום 1.11.11 וביום 23.11.11 הודבקו על גבי המבנה התראות בגין חשד לביצוע עבירות לפי החוק.

עוד צוין כי ביום 7.3.12 פעלה המבקשת, פעם נוספת, להדביק התראה והזמנה בשפה העברית והערבית, על מנת לאפשר לבעל עניין להתייצב ולהיחקר במשרדי המבקשת בחשד לביצוע עבירות בנייה. במהלך הסיור הגיע למקרקעין אדם אשר טען כי הינו בעל המבנה, אך בה בעת סירב להזדהות. מתוך שכך, נמסרה לו במסירה אישית הזמנה להתייצב ולהיחקר במשרדי המבקשת, אך הלה לא פעל לסור למשרדי המבקשת בנדון.

בחלוף כ-5 חודשים בקירוב, ביום 28.8.12 הגיעו נציגי המבקשת פעם נוספת למקרקעין, ובמסגרת זו מסרו לגב' אלזיאדנה דלאל הזמנה להתייצב ולהיחקר במשרדי המבקשת. אפס, כי אף הפעם לא התייצבה זו האחרונה לחקירה.

נוכח האמור, ביום 31.10.12 הוגש כתב אישום נגד הגב' אלזיאדנה דלאל (להלן לסירוגין: "הנאשמת"), בגין ביצוע עבודה ושימוש, ללא היתר (ת.פ. 8406-11-12 (שלום ב"ש) מדינת ישראל נ' אלזיאדנה).

ביום 2.4.13 נערכה ביקורת במקרקעין על מנת למסור לנאשמת הזמנה לדיון. ואולם, מאחר שבאותו מועד לא נמצא איש במבנה, הודבקה ההזמנה על גבי דלת המבנה.

לא חלף אלא יום נוסף, וביום 3.4.14 נערכה ביקורת נוספת במקרקעין על מנת למסור לנאשמת הזמנה לדיון, ושוב לפי הנטען לא אותר כל אדם במבנה. ברם, זה הפעם הגיעו שני אנשים ממבנה סמוך, האחד טען כי הוא אבי הנאשמת, והאחר טען כי הינו דודה. זה האחרון טען כי הוא הבעלים של המבנה, וכפועל יוצא, נתבקש להציג תעודת זהות, אך טען כי זו אינה ברשותו. באותו מועד נמסרה לו הזמנה לחקירה, אך הלה לא התייצב לחקירה.

מכל מקום, ביום 8.9.13 ניתנה הכרעת דין על ידי כב' השופט י. עטר, במסגרתו הורשעה הנאשמת, וביום 17.9.13 ניתן גזר הדין בעניינה.