צ"ה 39782-02-15 מדינת ישראל נ' ענו ואח'

עיון בתצהירו המצורף של מהנדס הוועדה המקומית, מעלה על פניו כי זה סותר במובהק את טענת המבקשים בבקשה מיום 17.8.15, לפיה "השימוש המבוקש במבנים עולה בקנה אחד עם ייעודי הקרקע..." (ס' ב' לרישא של הבקשה), וכי "למבנים של המבקשים קיים אופק תכנוני וודאי וקרוב..." (ס' 5 לבקשה).

מתצהירו של המהנדס מתחוור כי בכל הנוגע למבנים המצויים מחוץ לחלקת המשיבים "לא ניתן להכשירם אלא על ידי שינוי תמ"א 22... ושינוי תכנית מפורטת בתוקף, נושא המצוי בסמכות ועדה מחוזית והינו תהליך ארוך הצפוי להימשך מספר רב של שנים. נוכח האמור לא קיים אופק הכשרה תכנוני למערות אלה" (ס' 5.3 לתצהיר), ואילו באשר ליתר המבנים - מציין המהנדס כי באחת מהן קיימת חריגה מגבולות המגרש בחלק קטן מאוד, וממילא, "שתי המערות אינן עומדות בקווי בנין המוגדרים בתכנית המפורטת" (ס' 5.3.3 לתצהיר), ונדרשים לגביהם אישורים רבים כמפורט בסעיף 8 לתצהיר.

הנה כי כן. ההודעה מטעם מהנדס הוועדה המקומית, עליה ביקשו המבקשים להיסמך בבקשתם מיום 17.8.15, כמשקף שינוי "תיאור הנסיבות באופן דרמטי" (ס' 6 לבקשה), מסתבר כמבטא תקוות שווא שאינה מעוגנת כדבעי, והלכה למעשה, המהנדס עצמו גורס בתצהירו היפך מסקנת המבקשים.

אין צריך לומר שלאור זאת, מוטב אילו היו המבקשים מדייקים בבקשה מיום 17.8.15, תחת יצירת מצג עובדתי שאינו משקף מציאות כהווייתה.

אף ביחס לטענת המבקשים כי כיום פועלת האגודה לשינוי תכנית להגדלת מתחם המגורים, ציין המהנדס "כי עד למועד זה לא הוגשה לוועדה המקומית כל בקשה לשינוי תכנית המתאר" (ס' 5.3.2 לתצהיר).

בהינתן האמור, ומאחר שממילא בהחלטתי מיום 2.7.15, שניתנה בהסכמת הצדדים, מצאתי ליתן צו הפסקה שיפוטי שאינו כולל בחובו צו הריסה בלתי הפיך, ובשים לב לכך שהמבקשים לא הצביעו על שינוי שחל מאז מועד הדיון ועד הנה, בוודאי לא שינוי "דרמטי" כהגדרתם, אינני רואה לחרוג מהחלטתי מיום 2.7.15, ועל כן, הבקשה נדחית.

חרף האמור, הצדדים רשאים לבוא בדברים ביניהם, וככל שיגיעו להסכמה בדבר דחיית מועד כניסתו לתוקף של צו הפסקת השימוש, על יסוד נימוקים נכוחים שיונחו בפני ב"כ המשיבה, יגישו בקשה מתאימה, ללא דיחוי.

להודיע בדחיפות.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ה, 31 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.