צ"ה 38782-03-12

כנגד המבקש הוגשה בקשה על פי סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק") להריסת שלד שהוקם בשנת 85-86 ללא היתר בנייה. המבנה מצוי ברח' יהושפט 37 בקריית גת וידוע כחלקה 129, גוש 1781.

ביום 21/1/2014 הגיעו הצדדים להסדר לפיו המבקש "ימשיך את הבניה במבנה נשוא הבקשה בהיתר או יהרוס את השלד הקיים או ימכור אותו בכפוף לכך שהקונה יתחייב להשלים את הבניה באותו מועד אף הוא, וכל אחת מן האפשרויות האלה, בתוך שנה מהיום". להסכמה ניתן תוקף של החלטה ע"י כבוד השופטת נעם חת-מקוב.

ביום 28/5/2015 הגיש המבקש בקשה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה מהטעם שאחיו, אשר התגורר עם אביו, נפטר באופן פתאומי, מה שגרם לאביו "להיכנס למרה שחורה ולאבד את כל שמחת חייו". ביום 15/6/2015 קבעתי, כי מאחר והבקשה הוגשה שלא במועד שנקבע בתקנה 2 לתקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט- 2008 (להלן: "התקנות"), הרי שדינה להידחות על הסף, שהרי התקנות קובעות כי בקשה כזאת לא תקובל.

כעת מונחת לפניי בקשה נוספת, זהה לחלוטין, מאותם הנימוקים, להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה אלא שלבקשה זו צורף אישור מהנדס בניין ובטיחות בדבר התחלת עבודת התכנון ומדידת השטח ביחס לנכס נשוא הבקשה.

בתקנה 2 לתקנות נקבע כי:

"בקשה תוגש בכתב לפי הטופס שבתוספת לבית המשפט שנתן את הצו, לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני המועד האחרון שנקבע לביצועו".

בתקנה 6 לתקנות נקבע כי:

"בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

במקרה דנא, הבקשה הוגשה לאחר כחמישה חודשים מהמועד שנקבע להריסה ולכן, הבקשה איננה עומדת בתנאי שנקבע בתקנה 2 שלעיל. כמו כן, אינני סבור כי המבקש הצביע על טעמים מיוחדים המאפשרים סטייה מתנאי זה. העברת התיק למהנדס לצורך ביצוע עבודת התכנון בוצעה זמן רב לאחר המועד שנקבע להריסה (עובדה היא שאישור זה לא הוגש לבקשה הראשונה שהוגשה) וניתן בהחלט לקבוע, עם כל האמפטיה למבקש ולמצבו המשפחתי כפי שתואר בבקשה, כי הוא שקט על השמרים ולא קידם הסדרת ההיתר כנדרש. לא למותר להדגיש כי הבקשה ואישור המהנדס אינם מפרטים מועדים של פעולות שננקטו להכשרת הבנייה.  

לפיכך ולאור האמור לעיל אני קובע, כי דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ה, 30 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.