צ"ה 37206-06-13 מדינת ישראל נ' בלאנס פיננסים והשקעות בע"מ ואח'

מבוא:

המבקשת הגישה בתאריך 17.4.05 בקשה לצו הריסה ללא הרשעה על פי סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה 1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה"), בגין עבודות שבוצעו ללא היתר כדין, במקרקעין הידועים כחלקה 156 בגוש 4242 ברחוב הפרח 67 ראשון לציון (להלן: "המקרקעין").

בתחילת דבריי יצוין כי גורלו של תיק זה "לא שפר עליו" ההשתלשלות בתיק עברה מספר שופטים ואף מספר ערכאות עד שהגיעה לפתחי, ונראה כי החלטה זו עניינה למעשה, עיון חוזר בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופטת שירי רפאלי בתיק ב"ש 139/05 לפני כ – 10 שנים, ביום 15.6.05.

במהלך כתיבת שורות אלה, ניסיתי להתחקות אחר תיקים הקשורים לתיק זה, לרבות החלטות בית משפט והחלטות הוועדות המחוזיות שניתנו ברבות השנים שההעתקים המצויים בהם אינם ברורים דיים.

רקע ועובדות:

ביום 24.5.98 נתנה הועדה המקומית לתכנון ולבניה מרחב ראשון לציון לאחד, בשם ארוין שחר, היתר מס' 9817637 להקמת מבנה 2 קומות (קוטג') מעל קומה מסחרית במקרקעין. לטענת המבקשת, במועד בלתי ידוע, לאחר 24.5.98, בוצעו במקרקעין הנ"ל העבודות על פי ההיתר הנ"ל בסטייה בממנו בכך שהוגדל היקף הבניה ב- 134 מ"ר אולם למרות שתוקף ההיתר פג העבודה לא נסתיימה.

המשיבים הינם מחזיקים ומשתמשים במקרקעין הנ"ל.

לטענת המבקשת, די בהשארת המבנה הבלתי גמור המהווה מפגע בטיחותי ומפגע אסתטי לסביבה היות והמקרקעין בלתי גדורים דבר המהווה מפגע בטיחותי כדי להוות טעם טוב לסילוקו של המבנה על אחת כמה וכמה שנוסף לו ללא היתר שטח נרחב.

עוד מוסיפה המבקשת בבקשתה כי לו היה מורשע אדם פלוני בעבירה של ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר ללא היתר, היה רשאי בית המשפט לצוות על הריסת העבודות הנ"ל כאמור בסעיף 205 לחוק התכנון והבניה, והוא אף רשאי לעשות כן ללא הרשעה, מן הטעם שאין אפשרות להוכיח מי ביצע את העבירה ו/או שהמשיבים אינם ברי עונשין מחמת התיישנות ובנסיבות העניין אין במניעות הנ"ל כדי להפוך את פעולתם חוקית.