צ'ארלס פריד ואח' נ' מרכז מסחרי בני פ.י.בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם נתבע 4 (להלן: "המבקש") להורות על דחיית התובענה או מחיקתה על הסף שהוגשה כנגדו ע"י התובעים (להלן: "המשיבים") מחמת התיישנות, השתק, מניעות, מעשה בית דין, תובענה טורדנית וקנטרנית ואי משלוח הודעה לצד ג' בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

עפ"י העובדות המתוארות בכתב התביעה, רצונם של התובעים היה לרכוש כברת קרקע בארץ ישראל באזור העיר צפת. במסגרת זו, איתרו התובעים את המקרקעין באמצעות מתווך אשר הפנה אותם לחברת מרכז מסחרי בני פ.י. בע"מ (להלן: "נתבעת 1"), את המקרקעין הציג "מנהלה" של הנתבעת 1, יהודה קקון (להלן: "נתבע 3"), אשר הציג בפני התובעים את עו"ד צבי טהורי (להלן: "נתבע 4") הוא אשר ייצג את הצדדים במסגרת העסקה. לאחר שהעבירו הרוכשים לחברה את מלוא התמורה בעבור הקרקע ומילאו כל התחייבויותיהם על פי חוזה המכר, התברר לרוכשים, כי החברה מבקשת להתנער מעסקת המכר, בטענה כי ביצוע העסקה דנן לא נעשתה על דעתה של החברה אלא באמצעות נתבע 3 שהינו זר לה ושאין לו כל קשר לחברה או למי מטעמה ולכן העסקה גם לא בוצעה בהרשאתה ומשכך היא בטלה.

נתבעת 1 הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי בנצרת לצורך ביטול העסקת המכר (ת.א. 108/02) וביום 3.5.07 נתן בית המשפט פסק דין, במסגרתו דחה את טענת בעלי המניות של הנתבעת 1, לפיה הנתבע 3, ידו הארוכה של יחזקאל פולק (להלן: "נתבע 2") זר להם, אך בד בבד קבע כי יש לבטל את עסקת המכר מאחר והנתבע 3 מונה שלא כדין למנהלה של הנתבעת 1 .

על פסק הדין הגישו התובעים ביום 28.6.07 ערעור לבית משפט העליון. הערעור נמחק ביום 19/10/09 (לאחר הגשת התביעה דנן).

תמצית טענות המבקש:

התיישנות- עילת התביעה כנגד המבקש, הינה פיצויי כספי בגין רשלנות בביצוע עסקה מיום 5.9.01. התביעה הוגשה ביום 4.2.09 וחלפו מאז העסקה והמועד בו נטען לרשלנות הנתבע ועד להגשת התביעה- מעל 7 שנים ולכן יש למחוק התביעה מחמת התיישנות. לתובע לא תעמוד טענה בדבר מועד מאוחר בו נתגלו לו לכאורה העובדות המהוות את עילת התביעה וקוטעים את מרוץ ההתיישנות היות והמעשים הרלוונטיים המיוחסים למבקש (המוכחשים מכל וכל) הינם עובר לביצוע העסקה כגון אי בדיקת מסמכי החברה וכיו"ב.

השתק / מניעות/ מעשה בית דין- הטענה העיקרית כנגד המבקש בתביעה זו הינה כי היה מעורב במינוי נתבע 3 כמנהל בחברה ומכאן שרשלנותו ומחדליו של המבקש שהיו אחד הגורמים לתוצאה ולנזקים של התובעים. בבית המשפט המחוזי בנצרת התנהל הליך משפטי ארוך וממושך ולאחר שהובאו ראיות ונשמעו עדים גם בנוגע לטענות נגד המבקש שכאמור מועלות בתביעה דנן,בית המשפט בפסק הדין הסופי לא קיבל הטענות נגד המבקש, וקבע כי אין בידו לקבוע לגבי מעורבות המבקש במינוי נתבע 3 כמנהל החברה. המבקש טוען כי בכתב התביעה דנן, ישנם טענות רבות בניגוד לאמור בפס"ד וכי מדובר בהשתק פלוגתא לגבי נושאים כגון בדבר נסיבות רישום נתבע 3 כמנהל החברה וכיו"ב, ויש להורות על דחיית טענות ו/או מחיקתם ככל שחל לגבן השתק ומניעות.

תביעה טורדנית וקנטרנית- ב"כ המשיבים טרחו בסיכומיהם להוכיח לבית המשפט ולשכנעו כי המבקש דנן נקי מכל רבב ודופי. לא השתנה דבר בפסה"ד אשר בעטיו היה המשיב יכול לשנות בעמדתו כלפי המבקש, וחרף זאת, באופן תמוה בלשון המעטה, כדי להצדיק תביעת סרק, שינה עמדתו מקצה לקצה בחוסר תום לב הזועק לשמיים. כמו כן בית המשפט יתבקש למחוק התביעה גם לנוכח העובדה כי האמור בתביעה זו עומד בסתירה לגרסת התובע בהליך הקודם ומסיבה זו יש למחוק התביעה.

אי משלוח הודעה לצד ג'- ההליך בבית המשפט בנצרת נפתח כהמרצת פתיחה אך לאחר מכן הועבר לתביעה בהליך רגיל. המשיב יכול היה להגיש הודעה לצד ג' נגד המבקש, לא רק שהוא לא עשה כן אלא להיפך חזר ותמך בגרסת המבקש. משבחר המשיב שלא להגיש הודעה לצד ג', נסתם הגולל על תביעה זו נגד המבקש, לא יעלה על הדעת לנהל הליך משפטי פעם נוספת בפני מותב אחר באותן שאלות ומחלוקות, שנדונו והוכרעו ע"י בית המשפט בנצרת. מסיבה זו יש להורות על מחיקת התביעה על הסף.

תמצית טענות המשיבים:

א. לעניין ההתיישנות- המבקש טוען טענותיו באופן כללי לא כל פירוט ונימוק ואף אינו מצרף ולו מסמך לרפואה אשר יתמוך בטענותיו, כל שכן פסיקה ודין, כפי שמחייבות התקנות. לא בכדי המבקש אינו מציג את הילוך הטיעון מטעמו כדבעי שכן בניגוד לטענת המבקש, בעילה נזיקית יש לבחון את מרוץ ההתיישנות בהתאם להוראות תקנה 89 (2) לפקודת הנזיקין (להלן: "הפקודה") אשר קובעת כי היום שבו נולדה עילת התובענה הינה יום קרות הנזק.

הנזק אשר נגרם למשיבים הינו ביטול עסקת המכר ע"י בית המשפט בנצרת במסגרת פסק דינו מיום 6.5.07. לאחר ביטול עסקת המכר נתחוור למשיבים כי כספם ירד לטמיון. שכן במידה ובית המשפט היה דוחה את כתב התביעה וקובע כי עסקת המכר כשרה ותיוותר על כנה, הרי שממילא לא הייתה קמה עילת תביעה למשיבים כנגד המבקש, שכן לא נגרם להם כל נזק אשר בגינו יבקשו להיפרע מהמבקש.

למשיבים נודע לראשונה כי המבקש לא נדרש למסמכי היסוד של הנתבעת 1 רק בעת חקירתו של המבקש ביום 10.4.05 במסגרת ת.א. 108/02. בתחילה הצהיר המבקש, כי ההחלטה על ביצוע העסקת המכר התקבלה כדין בהתאם לתזכיר ולתקנות החברה. (העתק מהפרוטוקול מיום 5.9.01, מצורף כנספח "3" לתצהיר התומך תגובה זו). ואולם בניגוד גמור להצהרתו, הודה המבקש במהלך חקירתו כי כלל לא בדק את התזכיר והתקנון של החברה, היא הנתבעת 1 . (עמ' 68 בפקוטוקול). בשים לב להצהרתו של המבקש, לא יכלו המשיבים לדעת אודות התנהלותו הרשלנית של המבקש.

היום שבו נולדה עילת התובענה בעילת הרשלנות כנגד המבקש, הינו 6.5.07. כתב התביעה הוגש ביום 4.2.09 ולפיכך אין להורות על סילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות.

לעניין השתק/ מניעות/ מעשה בית דין- המבקש טוען טענות סותרות. הראשונה, כי המשיבים לא הגישו הודעת צד ג' כנגדו, בגין רשלנותו, במסגרת ת.א. 108/0 (סעיפים כא'- כד' לבקשה). השניה, כי ישנו מעשה בית דין והשתק כנגד טענת רשלנות (סעיפים ז'-טו' לבקשה).

המבקש טוען , כי טענתם העיקרית של המשיבים הינה שהמבקש היה מעורב במינוי נתבע 3 למנהל בנתבעת 1 וזאת באופן אשר גרם להם להתקשר עם החברה בעסקת המקרקעין אשר בוטלה על ידי בית המשפט בנצרת. אולם , לא ברור מאין שאב המבקש טיעון זה, שכן עיון פשוט בפרק עילות התביעה (פרק ד 4 לכתב התביעה) מבהיר כי הטענה הנטענת כנגד נתבע 4 הינה כי התרשל במילוי תפקידו כבא כוחם בעסקת המקרקעין, מאחר ולא בדק את מסמכי הייסוד של הנתבעת 1, על מנת ללמוד האם נתבע 3 מוסמך לחתום בשם החברה, וזאת כפי שעו"ד סביר היה בודק.

הנה כי כן, הפלוגתאות העובדתיות והמשפטיות המרכזיות אשר נדונו בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרתן לא נבחנה כלל שאלת רשלנותו של המבקש ולא הוכרע דבר בעניין זה, אשר חוסם את המשיבים מלטעון לרשלנות המבקש בכתב התביעה שבכותרת. ולפיכך ממילא אינה יכולה להוות השתק.

המבקש טוען טענה נוספת בלתי נכונה , כי בית המשפט הכשיר את פעולותיו והחתמת נתבע 3 הייתה כשרה לכל דבר ועניין. אף טענה זו לא ברור כיצד יכולה להיטען, מקום בו בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו (סעיפים 47-46 לפסק הדין), כי יש להורות על ביטול עסקת המכר בין המשיבים לנתבעת 1 במסגרתה שימש המבקש כבא כוחם של 2 הצדדים לעסקה.

הגם שהמבקש "נוקה" ממעורבות בטענות המרמה, קרי במינוי נתבע 3 כמנהל הנתבעת 1, אין בכך כדי "לנקות" אותו מאחריותו המקצועית בבחינת כשרות העסקה. אשר תבחן במסגרת התיק שבכותרת. המדובר בשני עניינים שונים אשר בירורם לגופו של עניין נבדל זה מזה.