צ"א 53685-07-15

בבקשה לעיכוב וביטול צו הריסה מנהלי

המבקשת מחזיקה בשטח חקלאי המשמש כמשתלה בחלקה 34 בגוש 8767 בסמוך למושב מאור.

ביום 26/7/15 הוציאה המשיבה צו הריסה מנהלי כנגד המבנה החקלאי שמשמש את המבקשת, אשר לטענתה עשוי מבנייה קלה בדמות חממה או מנהרה חקלאית.

בבקשה לביטול הצו טוענת המבקשת כדלקמן:

-לאור תיקון 101 לחוק התכנון והבניה נקבע כי יש עבודות הפטורות מהיתר בניה ולטענת המבקשת הגם שהעבודות בוצעו כדין היא פטורה בכל מקרה מקבלת היתר. לטענת המבקשת המדובר במבנה חקלאי (חממה) שהגובה שלו אינו עולה על 4.5 מטר ומשכך אין צורך בקבלת היתר בניה.

-טענת שיהוי: המשיבה החליטה לנקוט בהליכים כנגד המבקשת שיהוי רב ללא כל סיבה.

- פגמים במתן הצו: תצהיר מהנדסת הוועדה מבוסס על עדות שמועה ועל טענות של המפקח שלא המציא תצהיר מטעמו. בנוסף, נטען כי בצו חסרים פרטים מהותיים בקשר לסוג המבנה ככל לטענתה של המבקשת פירוט זה היה מלמד על כך שלוועדה לא הייתה סמכות להוצאת הצו שכן לטענתה סמכות זו מסורה למשרד החקלאות.

עוד נטען, כי בעבר המקום נוהל ע"י הבעלים של המבנה שקיבלו רישיון עסק וכעת ללא סיבה מוצדקת מתעמרת המשיבה במבקשת שהינה השוכרת של המקום דבר אשר מהווה לטענתה "אכיפה בררנית".

לטענת המבקשת, השינויים שנעשו על ידה למבנה הינם שדרוגים קלים בלבד משיקולי בטיחות ונוחות. עוד לטענתה, כל מה שנדרש ממנה לעשות הוא לדווח בתום 45 יום מסיום השלמת העבודות על ביצוען ותו לא.

לטעת המבקשת, אי ביטול הצו עשוי לגרום לנזקים כספיים ולהוריד לטמיון את כל ההשקעה שלה במשתלה ללא סיבה ממשית.

תגובת המשיבה

המבקשת טוענת בבקשה כי נפל פגם בצו מאחר שהוא לא הופנה כנגד הבעלים של הנכס אלא כלפיה בתור שוכרת וכמי שבנתה את המבנה, ולשיטת המשיבה עניין זה לא יכול להוות פגם מאחר שהצו מופנה כלפי המבנה ולא כלפי הבעלים. בעניין זה מפנה המשיבה להוראות סעיף 238 א(ה) לחוק

הטענה כי תצהיר מהנדסת הוועדה מפי השמועה חסרת בסיס, שכן בתצהיר שלה צוין כי היא ביקרה בעצמה בנכס וגם המפקח. לטענתה, גם אם היא הייתה נסמכת על דברי המפקח אין בכך פסול שכן כבר נקבע בפסיקה שניתן להסתמך על דברי שכנים ובלבד שהבר אינו מהווה עניין שבמומחיות. מה גם, שלצו צורפו התמונות והתשריט של הנכס ולא יכולה להיות מחלוקת לגבי זיהוי הנכס.

לעניין הטענה כי המשיבה אינה הגורם המוסמך, נטען כי הטענה נטענה באופן כללי וללא פירוט מקורות החקיקה עליהן נסמכת הטענה. לטענת המבקשת, היא הגורם המוסמך להוציא צווי הריסה מנהליים מכח חוק התכנון והבניה והחור אינו מתיר למשרד החקלאות להוציא צווים כאלה והוא אינו אחראי על הפיקוח ואכיפת דיני התכנון והבניה.

הטענה כי המבנה אינו טעון היתר אין לה בסיס, שכן תקנות הפטור אינן חלות מאחר ומדובר ביציקת בטון שמעליה נבנה קירוי כאשר תקנה 28 לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) חלה לגבי הקמת מבנה זמני ופריק מחומרים קלים בלבד.

לטענת המבקשת, יציקת שטח של כ-2,000 מ"ר וקירוי לצרכי משלה מסחרית אינו יכול להיכנס לגדר הפטור.